החיים המודרניים הם זרם מטורף של קשרים ומגעים שונים המופיעים הן בין אנשים פרטיים לבין מדינות שלמות. בשל העובדה שמערכות יחסים אלה אינן תמיד סחירות או בלתי מוחשיות באופן בלעדי, השימוש ב"סמנים "שונים איתם נקבעת עלות שירות או מוצר הוא פשוט הכרחי. קרוב לוודאי שכבר ניחשתם שכלי מכשירים כאלה של הסדר הדדי הם כסף. לכן הנושא של מאמר זה יהיה המטבע של ישראל.
מרכז הסובלנות הדתית של המזרח התיכון
ראשית, ברצוני לציין כי מדינת היהודים של ימינו היא מדינה יוצאת דופן ביותר. זה היה תערובת של כל הדתות בעולם ויש הרבה אטרקציות. מוסלמים, יהודים, בהאים, דרוזים ונציגים אחרים של דתות שונות עורכים כאן את שירותיהם.
התחל
חשוב מאוד לדעת - עד 1948 ישראל כמדינה פשוט לא הייתה קיימת על המפה הפוליטית של העולם. לפיכך, מטבע ישראל פשוט לא ניתן היה להנפיק פיזית קודם לכן.
ראוי לציין שלפני שהדפיס את הכסף של המדינה החדשה שנוצרה, לאיש לא הייתה הבנה ברורה איך לקרוא לה, מכיוון ששמה של המדינה החדשה אפילו לא הוגדר בבירור. בגלל זה התקבלה החלטה שקולה, לפיה ביחידה הכספית על השטרות הודפס הכיתוב "לירה פלסטינית" באנגלית. אך גם שם תקופת המנדט הבריטי נשמר - "לירה של הארץ הישראלית" (נכתב בעברית).
כך, המטבע החדש של ישראל הוחלף בסתר למדינה כבר ביולי 1948. ב- 17 באוגוסט באותה שנה, הכרים הוכרו כאמצעי תשלום רשמי והוכנסו למחזור.
סדרת שטרות חדשה
בשנת 1951 עודכנה אספקת הכסף של מדינת הים התיכון. זה נבע מהעובדה שהבנק האנגלו-פלסטיני העביר את הנכסים וההתחייבויות שלו לבנק הלאומי. מסיבה זו נקרא מטבע ישראל הלירה הישראלית, ומאה מהלירה החלה להיקרא "המוט". הכסף עצמו היה דומה מאוד לקודמיו, ונבדל רק במעט בגודל ובצבע.
הגיליון הראשון של המטבע החדש התרחש בשנת 1955. היו"ר הנוכחי של הבנק הראשי של המדינה, דיוויד הורוביץ, הציע לתאר את הנופים הישראליים על שטרות כסף. זה נעשה לבסוף.
הופעתה של אגורה
בשנת 1959 הוחלט להדפיס שטרות כסף אשר היו שונים באופן מהותי מגרסאות קודמות של כספי המדינה. בנוסף, המטבע הלאומי של ישראל באותה תקופה הונפק לא רק ישירות על שטחה של המדינה, אלא גם בבתי דפוס של מספר מדינות אירופאיות. כמו כן היה החלפת המוטות באגורה. כתוצאה מכך, לירה אחת החלה להיות שווה למאה אגורה.
כתוצאה מכך, כפי שהוכח ההיסטוריה, הלירה הישראלית עברה מספר שינויים, שבזכותם היו גיליונות שלישיים ורביעיים של מטבע זה, שהתרחש בשנת 1969 ו -1975 בהתאמה.
הוד מלכותו שקל
ברור שיש לך כבר שאלה: "אז מה המטבע בישראל כיום?" שמה שקל. כבר בשנת 1969 החליטה הכנסת (פרלמנט המדינה) שכסף ישראלי צריך לשאת שם זה. עם זאת, בסופו של דבר, שחרור השקלים החל רק בשנת 1980. זה נבע מהעובדה שהחוק קבע להחלפת שטרות אך ורק בהוראת שר האוצר בזמן הנכון לדעתו. כל השטרות, החל מ 500 שקל, הודפסו בגדלים סטנדרטיים של 138 × 76 מ"מ.
ערך נקוב
על מנת להקל על חשבונאות הכספים והפצת מזומנים, נקבע נקוב בשיעור של 1000: 1.שם המטבע נותר ללא שינוי. ערך חדש של 50 שקלים הופיע. בשנת 1986 הוכנסו למחזור שטרות של 20 ו -200 שקל.
תכנון מעודכן והגנה משופרת
בשנת 1998 פיתחו אמנים ישראלים מפורסמים מראה חדש לשטרות. כסף זה הוכנס למחזור ב- 3 בינואר 1999.
הבנק המרכזי של המדינה הודיע לפני כמה שנים לציבור על המקרים התכופים של גילוי זיופים של המטבע הלאומי. בעניין זה, בשנת 2007 החלו ההכנות להדפסת סדרה חדשה.
באפריל 2013 החליטה ממשלת המדינה להתחיל להנפיק שטרות כסף חדשים. כסף ישן יופיע במחזור עד 2017. על מנת לספק רמה גבוהה יותר של שטרות כסף, הם החלו לייצר פולימרים.
קורס
מטבע ישראל לרובל כיום הוא יחס של 19 רובל רוסי לשקל ישראלי. אגב, עם המדינה עצמה, ניתן להחליף כסף כמעט בכל מקום: בשדה התעופה, בבנק, בבית מלון, בחנות. יש לציין כי מוסדות הבנקאות בישראל פועלים בימים ראשון עד חמישי, ובערב חגי ישראל פועלים בנקים בין השעות 8.30-12.00. לגבי כמה מטבע אתה יכול להביא איתך לישראל, התשובה כאן היא פשוטה - כמה שאתה יכול או רוצה. המדינה אינה מגבילה יבוא של כסף זר.