סוף סוף זה קרה! לאחר משפט מעייף, השופט קורא את ההחלטה. אחד הצדדים להליך האזרחי משמח, השני אינו מסכים עם ההחלטה, מכיוון שהוא סבור שהיא אומצה תוך הפרות של כללים פרוצדורליים ובניגוד לנורמות החוק המהותי. האם המשמעות היא שהמעשה השיפוטי הוא סופי או שמא ניתן לבחון אותו? ומתי נכנסת החלטת בית משפט לתוקף לאחר ערעור? אנו מבינים את המורכבויות של הקודים הפרוצדוראליים השולטים בהליך כניסת ההחלטות לתוקף.
כוח החוק, כוח ההכרעה
ראשית, נקבע מה זה, הכוח המשפטי של החלטת בית משפט? עליכם להיות מודעים לכך כי מעשה שיפוטי אינו משיג כוח משפטי מיד לאחר הכרזתו. המחוקק נותן זמן לערעור, מה שמאפשר לצד המתנגש לערער עליו ובית המשפט בערכאה השנייה לתקן את שגיאות הערכאה הראשונה (אם בכלל, כמובן). לגליזציה של מסמך פירושו כי מעתה והלאה המסמך הופך לחובה לכל האנשים שהשתתפו במשפט. היא רוכשת את כוח החוק למעגל מסוים של אנשים, אשר בתורם מחויבים לציית ולציית לו בהתאם לחלקו האופרטיבי.
כאשר החלטת בית משפט נכנסת לתוקף
מאז 2012 הוגדרה ההזמנה הבאה:
- אם לא הוגש ערעור על ההחלטה, היא תיכנס לתוקף מרגע תום תקופת הערעור. נכון להיום תקופה זו היא חודש לאחר שנכתב ההחלטה לחלוטין על ידי השופט והוצא להורג.
- אם ערעור על החלטת בית משפט ולא נפסל, היא תיכנס לתוקף מרגע שהשופט יושב ראש קורא אותה לכל משתתפי ההליך.
- אם ביטול החלטת הערכאה השנייה או מתוקן, מכל סיבה שהיא, אז במקרה זה החלטות בית המשפט נכנסות לתוקף באופן מיידי.
השלכות כניסתן לתוקף של החלטות שיפוטיות
השלכות משפטיות על הצדדים עולות לאחר כניסתו של מסמך שאומץ על ידי בית המשפט לתוקף. הצדדים יידרשו לבצע את אותן פעולות (או להתחמק ממילומן) הקבועות בהחלטה. ועוד עובדה חשובה: בפעם השנייה באותו נושא ובאותה סיטואציה הצדדים כבר לא יכולים לפנות לבית המשפט. הם גם לא יכולים לחלוק על העובדות שכבר קבע בית המשפט במשפטים אחרים. זה מבטיח את יציבות ההליך האזרחי וההחלטות המחייבות לכולם.
מאפייני כניסתם לתוקף של מעשי שיפוט מסוימים
האלגוריתם לעיל, האומר כאשר נכנסת לתוקף החלטת בית משפט, הוא רלוונטי להליך האזרחי. בהליכים פליליים, עונשו שלפיה הנאשם נמצא אשם נכנס לתוקף לאחר תקופה של עשרה ימים, אם לא הוגש ערעור עליו. הזיכוי מיד לאחר קריאתו נכנס לתוקף והנאשם משוחרר ממעצר, שם הוצב בעבר.
תוקף החלטת בית הדין לבוררות פירושו גם כי הצדדים יכולים לפנות לרשויות השיפוטיות כדי להגן על האינטרסים שלהם באותה מחלוקת ובנוכחות אותן נסיבות רק פעם אחת. זה מבטיח את יציבות היחסים הכלכליים והגנה מפני פגיעות בלתי חוקיות של צד כלשהו בזכויותיהם של אחרים.
ביצוע מיידי
החקיקה קובעת מקרים מסוימים בהם החלטה ניתנת לאכיפה באופן מיידי, באופן מיידי, מבלי לחכות לתקופת זמן לערעור. אפשר גם לערער על החלטה כזו: זכות המשתתפים בתהליך נותרת תמיד. המורכבות מתעוררת גם כאשר ביצוע ההחלטה מתהפך, אם לאחר מכן על ידי הערכאה השנייה היא בוטלה. אך מקרים כאלה נפוצים הרבה פחות בפועל.
מקרים בהם החלטת בית משפט נכנסת לתוקף באופן מיידי:
- אם ניתן צו בית משפט בסוף ההליך;
- התקבלה החלטה על מתן תמיכה כספית (מזונות);
- ההחלטה העניקה את השכר שלא שולמו בסך של שלושה חודשים לטובת העובד;
- העובד מוחזר במקום עבודתו לשעבר במקרה של פיטוריו הבלתי חוקיים;
- הוחלט לכלול אזרח הפדרציה הרוסית ברשימת הבחירות לצורך הצבעה במשאל עם.
הדוגמאות המפורטות להחלטות מבוצעות באופן מיידי ללא קשר לרצון הצדדים ואפילו בית המשפט שאימץ אותה. כך נאמר החוק ונורמותיו הכרחיות (כלומר חובה), ישנם מקרים שהחוק נתן לבית המשפט את הזכות, לפי שיקול דעתו, להפוך את ההחלטה לביצוע באופן מיידי, יתר על כן, התייחסות לכך צריכה להיות בטקסט ההחלטה.
זה יכול להיות התרחשות של נסיבות מיוחדות בהן ההחלטה צריכה להיעשות באופן מיידי, אחרת ביצוע מעוכב יביא לנזק משמעותי ובהמשך יביא את ההחלטה לתוקף פשוט יהיה בלתי אפשרי. היוזמה להחלטת בית משפט צריכה להגיע מהתובעת. ההחלטה על הוצאה לפועל מיידית, כמו כל שאר מעשי השיפוט, מתקבלת באולם בית המשפט בנוכחות משתתפים בהליך.
אם המפלגה לא הייתה מופיעה בבית המשפט ...
בפועל, ישנם לא מעט מקרים בהם צד אינו יכול להופיע באולם בית המשפט או משום מה פשוט מתעלם ממנו. כיצד נכנסת לתוקף החלטת בית משפט בתיקים אלה? אחרי הכל, יש להודיע לכל המעוניינים על ההחלטה.
התשובה נמצאת גם בכללי קודי הנוהל.
אם הנאשם לא נמצא בבית משפט, אז החוק קובע אפשרות לבחון החלטה כזו באופן שונה מהחלטות רגילות. לנאשם, שלא נכח במשפט, הזכות לערער עליו תוך שבוע (שבעה) ימים לאחר שקיבל עותק מהמסמך. צדדים אחרים מערערים על ההחלטה באופן הרגיל. לאחר הליך הערעור, החלטת הרשות השיפוטית רוכשת את כוח החוק במצב ספציפי.
אז לסיכום. כניסתו לתוקף של החלטת בית משפט היא אכיפת מסמך שהונפק על ידי בית המשפט המחייב את כל המשתתפים בהליך, כמו גם על רשויות המדינה והמינהליים והמינהלים וכל שאר הנוגעים בדבר.