מושבת ביטחון גבוהה: מושג, תנאי כלא. רשימת ההגבלות במושבות העונשין.

קל לזהות את המושבה: קודרת, עם מגדלים חלודים, מוקפת תיל, קרקע מצעד, קירות מתכת עם סורגים. "אזור" - זהו שם מושבות התיקון, בהן שולט עולמם הקשה והאכזרי, שם מכבדים חוקים וכללים משלהם.

הרעיון של מושבת אבטחה מרבית. מי הכלול בהם

מושבת הביטחון המרבית היא אחד ממוסדות התיקון הסגורים המחמירים ביותר, בהם אנשים המסוכנים ביותר מבחינה חברתית לאזרחים ולחברה בכללותה, ולכן זקוקים לבידוד קפדני, מרצים את עונשם על בסיס גזר דין. אזרחים מסוכנים במיוחד כאלה, ככלל, מגיעים לשם לבצע פשעים מכוונים חמורים או חמורים במיוחד, למשל, הרג בכוונה של שני אנשים או יותר, הריגת חוזים ובעיקר הישנות מסוכנת. תנאי המעצר במוסד מתקן שכזה כמו מושבה של משטר קפדני הם קשים וחמורים למדי, המתבטאים במספר רב של מגבלות ובידוד מוחלט.

תנאים ונהלים של אסיר

באופן טבעי, מושבה אחת תהיה שונה לחלוטין משל אחרת. עבור אסירים מוסד זה הוא כמו מדינה קטנה עם "נשיא", חוקים, תקנות ועקרונות משלה. הרבה תלוי בתנאי שנמצא שם (הן על ההרשעה עצמן והן על העובדים המנהלים). אך עם זאת, כל מושבה של משטר קפדני, תנאי המעצר של אסירים בו - כל זה מוסדר בבירור על ידי מעשי רגולציה מסוימים, ראשית כל, על ידי קוד התיקון הפלילי, כמו גם הנהלים למתן ביקורים, קבלת העברות מקרובי משפחה ודרישות ארגוניות אחרות. בנוסף, מושבת העונשים הביטחונית המרבית מאופיינת בכך שבנוסף לתלות המיוחדת המרצה את עונשם, מוסדות כאלה מגבילים גם את מספר ההעברות לאסירים. אם כן, לאדם המרצה עונש במוסד לתיקון מסוים יש את הזכות לקבל רק ארבע חבילות וארבע חבילות בשנה. ההגבלות חלות על מספר הביקורים בשנה: לאסיר הזכות לשלושה ביקורים ארוכים ושלושה ביקורים לטווח קצר. אם המורשע עובד, אז יש לו את הזכות להוציא על סחורה או מזון (לפי שיקול דעתו) סכום שאינו עולה על שני שכר מינימום.

המבנה הפנימי של המושבה

מושבת העונשין המקסימלית לאבטחה מחולקת לאזור מגורים ומתקני ייצור. בתורו, אזור המגורים עשוי להכיל כמה מקומיים: קנטינה, ספריה, יחידה רפואית עם מרפאה, בית מרחץ וכן מטה בו נמצאים משרדי ניהול. הרשעות מוחזקות בתאים נעולים, המיועדים ל 30-50 איש. יש מיטות בשניים או שלושה שכבות, מטר מרובע אחד יש תקן של 7 מ"ר, עם זאת, לעתים קרובות הוא מופר. בשטחה של המושבה יש בהכרח במה קטנה להליכה באוויר הצח, כמו גם חדר לעונש משמעתי או תא עונש (שיזו), בו מוצבים אסירים בגין הפרת הסדר.

מאפייני מעצר במושבות של נשים

ככלל, המילה "אסיר" או "הרשעה" קשורה לגבר בגיל העמידה עם קול זועף, המדבר דיבור מגונה, שיש לו כמה הרשעות קודמות, בדרך כלל "למען חוליגן" או "סם".אך לעתים קרובות יותר ויותר מושג "אדם מורשע" מיוחס לבנות, נשים, שרמתן הגנטית היא להיות אם. עם זאת, זה לא מונע מהם לבצע פשעים איומים. אז, הפשעים הנפוצים ביותר בקרב המחצית ההוגנת של האנושות הם מכירה, החזקה, ייצור של חומרים נרקוטיים, רצח שלא בכוונה, חוליגניות.

מאותן הסיבות כמו לגברים, קרי לביצוע פשעים חמורים, ובמיוחד פשעים חמורים, בית המשפט יכול לפסוק לאישה עונש עם ריצוי עונש במושבת עונשין ביטחונית מירבית לנשים, ששונה מעט מזה של גבר. התנאים לשהייה במושבה כזו נוצרים מבלי לקחת בחשבון את המאפיינים הפיזיולוגיים, הפסיכולוגיים והאחרים של הגוף הנשי. במוסד כזה אישה, ככלל, ללא תמיכה מוסרית וכלכלית מאבדת הסתגלות חברתית, כלומר אין כמעט אפשרות להסתגל לחיים בטבע.

עבור אישה, מאסר הרבה יותר כואב מאשר לגבר. זה נובע מרחוק מהבית, קרובי משפחה, בעל, ילדים, חוסר תנאים סניטריים והיגייניים, קשיים פסיכולוגיים של ריצוי עונש (חוסר חפצים אישיים, מדים אחידים, הליכה במבנה). מושבת העונשין של הנשים כפופה לאותן דרישות משטר: מספר זהה של חבילות ותאריכים המותרים, עבודה על כל סוג של עבודה אפשרית, אותם עונשים משמעתיים, עד לרצותם בתא העונש. יש לציין שגברים, כמו נשים, לאחר שבילו בממוצע שלוש עד חמש שנים במושבה, מתרגלים לחיי הכלא, ולכן, לעתים קרובות לאחר שהם הולכים לחופש הם חוזרים לכלא. אף כי האמור לעיל לא אומר כלל כי הנשים שביקרו במושבה הן כמובן "חלאות של החברה", וביניהן נמצאות לעתים קרובות נשים מלאכות מוכשרות, מוכשרות ואומנות.

הצורך ברפורמה במערכת העונשין

מהאמור לעיל, המסקנה מציעה לעצמה כי יש צורך לבצע רפורמות במערכת העונשין ביחס למין, הצורך בהתאמה חברתית ויכולת לפתור את הבעיות הפשוטות ביותר ליומיום.