בין המדדים המקרו-כלכליים המבוקשים ביותר הוא ההכנסה הממוצעת של אזרח המדינה. ניתן לחשב אותו על בסיס מגוון אינדיקטורים: שכר, הכנסה יזמית, פיצויים על פי חוזים אזרחיים ותקבולים במזומן אחר. מה המשמעות של המדד המקביל בפועל? מהן הגישות לחישוב שלו?
מהן השיטות לקביעת ההכנסה הממוצעת?
ניתן לקבוע את ההכנסה הממוצעת של אזרח בשיטות שונות. ראשית כל, כדאי לנתח, בשל אילו משאבים הם נוצרים. יתכן שמדובר בהכנסות מעסק, תשלומים על פי חוזים במשפט אזרחי או משכורת - פיצוי על עבודה של אדם במסגרת חוזה. אם לוקחים בחשבון רק מקור הכנסה אחד, התוצאה יכולה להיות נמוכה בהרבה מאשר בהתחשב בכל שלושת המדדים בבת אחת. לעיתים, נלקחים בחשבון הכנסות משכירות מקרקעין ונכסים אחרים, במקרים מסוימים, משאבים שנמצאים בחו"ל ומביאים הכנסה נוספת לאדם.
אך בפועל, בעת חישוב ההכנסה הממוצעת של האזרחים, הם שמים לב, ככלל, רק לשכרו של אדם. הדבר נובע בעיקר מהעובדה שמעט יחסית אנשים במדינה הם בעלי עסק או עובדים במשרה חלקית באמצעות חוזים משפטיים אזרחיים. על בסיס משכורת נהוג לקבוע את ההכנסה הממוצעת ברוסיה.
קריטריון נוסף לחישוב האינדיקטור המדובר הוא חלוקת הרווחים. העובדה היא שבמשפחה של 4 אנשים, באופן יחסי, רק שני אנשים יכולים לעבוד. ניתן לשקול את הכנסתם הממוצעת כתוצאה מחלוקת הסכום הכולל של תגמולי העבודה, המחושב רק על עצמם או על כל בני המשפחה.
לפיכך, השיטות העיקריות לקביעת הכנסה ממוצעת הן כדלקמן:
- חישוב אינדיקטור תוך התחשבות בשכר בלבד;
- קביעת הכנסה ממוצעת כאשר שוקלים הכנסות מעסק, חוזים במשפט אזרחי, מקורות הכנסה פיננסיים אחרים;
- חישוב המדד בכפוף לחלוקת הכנסה לבני משפחה עובדת בלבד;
- קביעת ההכנסה הממוצעת בחלוקת ההכנסה הכספית לכל בני המשפחה.
הנפוצה ביותר במדע הכלכלי היא ככל הנראה הגישה הראשונה בשילוב עם השלישית. אז, ההכנסה הממוצעת ברוסיה נחשבת מבוססת על אינדיקטורים לשכרם של האזרחים והפצתם לאוכלוסייה העובדת. אנו חוקרים כיצד ניתן לקבוע את המספרים הללו.
כיצד נחשבים ההכנסה הממוצעת של אזרחי הפדרציה הרוסית?
מקור ההכנסה העיקרי של הרוסים הוא השכר. ישנם שני פרמטרים עיקריים לקביעת הערך הממוצע שלה. ראשית, זה יכול להיות יישום של נוסחה עם ממוצע אריתמטי. כלומר, השכר הכולל של כל אזרחי העובדים בפדרציה הרוסית למשך חודש או שנה נלקח ומחולק במספרם הכולל. שנית, ניתן לקבוע את ההכנסה הממוצעת של הרוסים על סמך אינדיקטורים חציוניים של הכנסותיהם. שיטה זו כוללת קביעת משכורת העולה על הסכום שיש ל 50% מאזרחי הפדרציה הרוסית, ובאותה עת נמוכה משאר 50% מתושבי המדינה.
אם ניקח בחשבון את האינדיקטור הראשון, ההכנסה הממוצעת של אוכלוסיית רוסיה היא כ 32,000 רובל - על פי תוצאות 2015. בתורו, שכרם החציוני של הרוסים נמוך בהרבה - כ 22,000 רובל. יש, כמובן, תוכניות מורכבות יותר לקביעת הכנסות האזרחים.
ישנם מומחים החלים על המדדים הרלוונטיים את הקריטריונים האופייניים לניתוח כלכלי של הרווחיות של מפעלים מסחריים. זה עשוי לכלול קביעת נתונים המשקפים הכנסה ממוצעת, שולית או כוללת.מהן התכונות שלהם?
תחת ההכנסה הממוצעת נהוג להבין את ההכנסות שמגיעות ממכירת יחידת טובין אחת. באופן אנלוגי לגישה זו, ניתן להבין את הכנסתו הממוצעת של אזרח כתקבולי מזומן ממקום עבודה אחד. ניתן לחשב אם למשל לאדם יש מספר מעסיקים. אם הוא מרוויח 30,000 רובל בחברה הראשונה, 40,000 בשניה ו -80,000 בשלישית, אז ההכנסה הממוצעת שלו תהיה 50,000.
תחת הכנסות שוליות כלכלנים מבינים את העלייה בסכום הכולל של התקבולים במזומן ברגע בו החברה מתחילה לשחרר יחידות טובות נוספות. באופן אנלוגי לגישה זו, ניתן לחשב את הרווח השולי של האדם כסכום שהוא יכול להרוויח על ידי חתימת חוזה רביעי נוסף. סך ההכנסות הוא זה שהאזרח מקבל בצורה של קבלות מזומן בפועל מכל המעסיקים.
משכורת ממוצעת ואמיתית
ניתן לחשב את ההכנסה הממוצעת במונחים נומינליים או ריאליים על סמך כוח הקנייה של משכורתו של אדם. גידול ברווחי האזרח לא תמיד אומר שהוא יוכל להרשות לעצמו לקנות סחורות נוספות. במקרה זה, משווים בין 2 אינדיקטורים - גודל השכר והמחירים השוטפים. בדינמיקה, האינדיקטור הראשון מתואם לרוב עם שיעור האינפלציה הרשמי. במקרים מסוימים, בעת חישוב הרווחים הריאליים של האזרח, נשקל גם שער המטבע הלאומי. לאיזו מטרה?
הכנסה במטבע חוץ
ניתן למדוד את הכנסות האוכלוסייה הן במטבע לאומי והן בחו"ל. במקרה זה, ניתן לחשב את כוח הקנייה שלהם על סמך השוואה לשכרם של אזרחי מדינות אחרות. גישה זו מוצדקת במספר מצומצם של מקרים. לדוגמה, כשמדובר בבחינת בקשת הוויזה של אדם. אם שכרו נמוך משמעותית מזה שמשולם לאזרחי מדינת הביקור, רשויות ההגירה של המדינה עשויות לשקול כי הנוסע הוא מהגר פוטנציאלי ועשויים לסרב לו ויזה.
אך אפילו משרות קונסולריות מבקשות להעריך את הכנסותיהם של מבקשי הויזה, בעיקר על סמך כוח הקנייה של משכורתו בארצו שלו. אז השכר הרוסי הממוצע בפדרציה הרוסית, כפי שציינו לעיל, הוא כ 32,000 רובל. מבחינת כוח הקנייה, באופן כללי, זה דומה לרווחיהם של תושבי מזרח אירופה, אם כי מבחינת יורו זה נחות בולט מהמדדים של מרבית המדינות באזור זה.
הכנסה לפי קטגוריה של אוכלוסייה
חשבון הכנסות אוכלוסייה ניתן לבצע בהתאמה עם קטגוריות שונות של אזרחים. מה המשמעות של זה? יש, למשל, הכנסות ממעמד הביניים, אך יש משכורת שלא מתקבלת על ידי הקטגוריות האזרחיות ביותר. שני המדדים ישתנו באופן משמעותי.
המשמעות המעשית של סיווג ההכנסה ביחס לקטגוריות באוכלוסייה עשויה להיות מורכבת על ידי רכישת המדינה של מידע שיכול לשמש לאחר מכן לקביעת סדרי עדיפויות במדיניות המס החברתית-כלכלית. ניתן לציין כי בפתרון בעיות כאלה המדינה יכולה לקחת בחשבון לא רק את הרווחים של האזרחים, אלא גם את הבעלות שלהם על נכסים מסוימים. למשל נדל"ן. בעלות גבוהה מספיק, ניתן לקבוע בחוק שיעורי מס גבוהים יותר.
הכנסה ושכר מחיה
בין אלה אינדיקטורים כלכליים אשר הרשויות יכולות לשקול בעת קביעת סדרי העדיפויות במדיניות הפיננסית, יחד עם השכר הממוצע ואינדיקטורים דומים אחרים, יש שכר מחיה. מה המשמעות שלה לרשויות הכלכליות? ראשית, זהו אינדיקטור ממוצע, אך משקף את מערך הצרכים הבסיסי של אזרח.אחד הקריטריונים להצלחה במדיניות החברתית-כלכלית של המדינה הוא יצירת תנאים כך שאזרחים יוכלו להרוויח משמעותית יותר מרמת הקיום המינימלית. גם אם הכנסתו של אדם היא מתחת לממוצע הארצי, הוא צריך בכל זאת להמציא סכום העולה על הסכום התואם את סכום ההוצאות הבסיסיות והמינימליות הנחוצות.
גודל יוקר המחיה זה חשוב גם מנקודת המבט של מחקר המדינה על ההזדמנויות הכלכליות של אזרחים ליצור משפחות. במה זה בא לידי ביטוי? המצב בו לא כל בני המשפחה עובדים הוא סטנדרטי למדי. במקרה זה, לא משנה מה הכנסתם של אותם אזרחים שיש להם משכורת, בצורה כזו או אחרת, היא תחולק לכולם. והעובדה שהרווחים שלו יכולים להיות גבוהים משמעותית מאותם 32,000 רובל - ההכנסה המשפחתית הממוצעת די קרובה ליוקר המחיה. על מנת למזער את ההשלכות החברתיות האפשריות של הפחתת כמות הכספים הפנויה לבני משפחה, המדינה יכולה לנקוט אמצעי תמיכה שונים לסוגים מסוימים של אזרחים. קודם כל, אלה שיש להם ילדים.
הכנסות וסל לקוחות
אינדיקטור כלכלי נוסף שלעתים קרובות נלקח בחשבון יחד עם אינדיקטור כזה כמו המשכורת הממוצעת של האזרחים הוא עלות סל הצרכן. אינדיקטור זה הוא חלק מהנוסחה לקביעת יוקר המחיה. גודלו נקבע על בסיס מערך הסחורות המינימלי במבנה הסל המקביל. כמו במקרה של בחינת נתוני מינימום הקיום, למדינה יש חשיבות כלכלית לאינדיקטורים המשקפים את גודל סל הצריכה. המשימה של הרשויות היא ליצור תנאים שבהם האזרחים יוכלו לרכוש את הסחורה המהווה את סל המכולת, אפילו עם המשכורת הצנועה ביותר.
דינמיקה של הכנסות של אזרחי הפדרציה הרוסית
רמת ההכנסה הממוצעת היא אינדיקטור שמבחינה כלכלית הוא לרוב מועיל ביותר בעת מעקב לאורך זמן. כפי שציינו לעיל, זה נחשב, ככלל, למתאם עם האינפלציה - זה הכרחי כדי לזהות את כוח הקנייה האמיתי של האזרח. לפעמים ניתן לקחת בחשבון את גודל המשכורת של אדם מבחינת מטבע חוץ כלשהו בדינמיקה. מהי ההכנסה הממוצעת של אזרחי רוסיה בשנים האחרונות? כמה הוא צמח במציאות?
ישנן מספר תקופות עיקריות המשקפות את סטטיסטיקת ההכנסה של אזרחי הפדרציה הרוסית. הראשון הוא מתחילת שנות האלפיים ועד למשבר 2008-2009. ההכנסה הממוצעת של הרוסים בתקופה זו צמחה בקצב משמעותי: הן נומינלית והן במונחים ריאליים. כלומר, למרות שהמחירים עלו, המשכורות, ככלל, עקפו אותם בביטחון. ההכנסה הממוצעת הכוללת במשפחות אפשרה לאזרחים לקחת הלוואות מבנקים בריבית הגונה מאוד ולא לשלם להם יותר מדי על בסיס גידול ההכנסה הריאלית.
לאחר משבר 2008-2009 נצפתה תקופת התאוששות קטנה בכלכלה הרוסית - עד לסוף שנת 2010, אז שכרם של האזרחים לא עלה או שצמיחתם הייתה נמוכה משמעותית לעומת התקופה שלפני המשבר. מאוחר יותר, הכלכלה של הפדרציה הרוסית החלה לצמוח במהירות, כמו גם הרווחים של האזרחים.
בשנת 2014, עקב המצב המידרדר במדיניות החוץ ונפילת מחירי הנפט, הופיע משבר בכלכלה הלאומית של הפדרציה הרוסית. תוצאתה הייתה ירידה משמעותית בכוח הקנייה האמיתי של משכורות האזרחים. כעת, בשנת 2016, ברוסיה ההכנסה הממוצעת היא 32,000 רובל. וזה מעט יותר מאשר למשל בתחילת 2014 ו -2015, אך בכוח הקנייה הוא נמוך בכ -10% מאשר לפני מספר שנים. זה נובע מגורמים רבים - עליית מחיר הסחורות המיובאות, חוסר האפשרות של מפעלים רוסיים בגלל המשבר, די במדד שכר, נוכחות גירעון בחלק מגזרי הסחר. מה תהיה הדינמיקה של הכנסותיהם של הרוסים בעתיד תלויה עד כמה מצליחה המדיניות של ממשלת הפדרציה הרוסית להתמודד עם המשבר.
מדוע נדרשות משכורות ממוצעות למדינה ולעסקים פרטיים?
המדינה מעוניינת שרוב האזרחים הם בעלי הכנסות מעל הממוצע - זה תורם לא רק ליציבות בסביבה החברתית, אלא גם מגרה את הביקוש במשק ומגדיל את המחזור במגזרי הצריכה. העסק מפותח בצורה הטובה ביותר במקום שיש לקוחות ממס. מפעלים פרטיים הם השחקנים העיקריים במשק המודרני, הם מעסיקים ומשלמי מיסים. ותפקיד הרשויות הוא לסייע ביצירת התנאים להתפתחות מוצלחת של עסקים.
כמובן, ישנם תחומי ניהול כספי עליהם המדינה אחראית במידה מסוימת. קודם כל מדובר בהפרשה לפנסיה, צבירת משכורות לעובדי המגזר הציבורי. כדי לפתור בהצלחה בעיות בתחום זה, המדינה ללא ספק תזדקק לסטטיסטיקה המשקפת את ההכנסה הממוצעת של האזרחים.
האינדיקטור המקביל עשוי להיות שימושי גם עבור שחקנים רבים שאינם מדינה. ראשית כל, מדובר בבנקים. עבורם, המשכורת הממוצעת של אזרחים במדינה באזור או עיר מסוימת יכולה להיות שימושית מבחינת יצירת מודל עסקי המחושב כמה הלוואות ניתן להנפיק לקבוצה אזרחית אחרת או אחרת, תוך ניתוח גודל הפיקדונות הנמשכים.
המשכורת הממוצעת היא אינדיקטור משמעותי בעת חישוב סיכויי ההשקעות בעסקי מסחר ושירותים. כל יזם יעדיף לעבוד באזור בו מתגוררת אוכלוסיית הממס. כדי להעריך את סיכויי העסק בעיר מסוימת, אינדיקטורים המשקפים את המשכורת הממוצעת של תושביה, כמו גם כאלה העשויים להצביע על קיומם של הכנסות אחרות לאזרחים, למשל, נתונים סטטיסטיים של פעילות יזמית של האוכלוסייה, יכולים להועיל לו.
סיכום
אז, חישוב ההכנסה הממוצעת לפי משכורת ומדדים אחרים מתבצע על ידי חוקרים ומומחים על מנת להשיג נתונים סטטיסטיים שמועילים לא רק מנקודת מבט של מדע, אלא גם בעלי חשיבות מעשית מבחינת השימוש על ידי הרשויות האחראיות להתפתחות הכלכלית של המדינה. נוכחותם של נתונים המשקפים את יכולתם של אזרחי המדינה לרכוש סחורות במסגרת רמת הקיום וסל הצריכה מאפשרת לרשויות לתעדף מדיניות חברתית-כלכלית ומיסית. אם לחלק משמעותי מהאזרחים אין מספיק הכנסה כדי לספק לעצמם או לצורכי משפחתם, בהם לא כולם עובדים, המדינה מיישמת אמצעים לתמיכה חברתית.
