לא כל אישה בטוחה בעצמה לחלוטין בכל הקשור ליישום בתחום המקצועי. לעתים קרובות יותר מאשר לא, נציגי המחצית היפה של האנושות שהתרחשו בנושא זה מחשיבים עצמם קרוב יותר ל 40 שנה. באופן מוזר, אך למרות הימצאותן של מספר רב של סיבות לחוסר ביטחון כזה, היא מעוררת לרוב על ידי נשים עצמן.
דילמה מגדרית נוספת
ג'ק סנגר וג'וזף פולקמן ערכו לאחרונה כמה מחקר תאגידי מרגש. על פי תוצאותיהם, רק 30% מנציגי המחצית היפה של האנושות מתחת לגיל 25 רואים עצמם עובדים אמידים. במקביל, עמיתיהם הגברים מרגישים בטוחים לעתים קרובות יותר - ב 50% מהמקרים.
ניתן לקרוא בביטחון את המחקרים אובייקטיביים למדי, מכיוון שהסקר כלל כ -3,000 גברים ו -4,000 נשים. יחד עם זאת, לא נמצאו סיבות מובנות לפיזור דעות שכזה בקרב נציגי המינים השונים.
הכל משתנה עם הזמן
מחקר של ג'ק סנגר וג'וזף פולקמן כיסה אנשים בכל הגילאים. כתוצאה מכך הם הצליחו לקבל נתונים מעניינים למדי. על פי תוצאות המחקר, התברר כי נשים, החל מגיל 25, צוברות בהדרגה את האמון בתכונות המקצועיות שלהן.
באשר לנציגים הגברים, ההערכה העצמית שלהם בגילאים 25-40 שנים למעשה אינה משתנה. בעתיד נצפה מצב די מעניין. בגיל 40-60, נשים נשארות בטוחות בכישוריהן המקצועיים הטובים, כמו גם בעובדה שהן מביאות הטבות בתהליך העבודה. במקביל, בקרב עמיתיהם הגברים ההערכה העצמית יורדת בהדרגה ומגיעה לערכים נמוכים יחסית בגיל 60.
הסיבה לחוסר הביטחון הנשי של שנים צעירות
למעשה, ישנם לא מעט גורמים. הסטראוטיפים שקיימים בחברה הנשית עצמה ממלאים את התפקיד הגדול ביותר כאן. נציגים בכירים יותר של המחצית ההוגנת של האנושות מציינים לעתים קרובות כי נערות צעירות אינן מספיק מקצועיות. הם מגיעים ממוסדות חינוך בלבד, והם בעלי מערכת קטנה בלבד של ידע תיאורטי בלבד. איננו מדברים על שום הזדמנויות לפתור במהירות ויעילה שאלה מעשית.
לרוב ההשערות הללו אין אדמה אובייקטיבית. העובדה היא ששיטות רבות לפיתרון בעיות מקצועיות רחוקות מהיחידות. יחד עם זאת, עמיתות עצמן כמאמינות מציינות רק שיטות מסוימות. גישה יוזמת וחדשנית לעסקים אינה מתקבלת בברכה כאן. נציגים של מחצית חזקה של האנושות הם בעלי מצב שונה לחלוטין. בקבוצת הגברים הקריטריון העיקרי למקצועיות הוא היכולת להשיג את התוצאה הרצויה.
אי וודאות נוספות
סיבה רצינית מספיק שיכולה להחדיר ביטחון עצמי אצל נערות צעירות היא העובדה שלעתים קרובות מוצגות להם דרישות מעט גבוהות יותר מאשר בנים. במידה מסוימת זה נובע מהעובדה שאישה צעירה בדרגת הסתברות גבוהה תעבור במוקדם או במאוחר לחופשת לידה.
הנהלת הארגון מבינה זאת היטב ולעיתים קרובות מעדיפה גברים או נשים שכבר לא מתכננים להגדיל את גודל המשפחה שלהם על ידי לידת עמדות מנהיגות.
בנוסף, בנות הן בעיקר רגשיות יותר מאשר נציגות המחצית החזקה של האנושות. כתוצאה מכך הם מגיבים בצורה הרבה יותר חריפה לכישלונות וביקורת מסוימים מצד ההנהגה. לרוב גברים תופסים זאת כחלק אינטגראלי מההתהוות של עובד חדש ולכן הם משקפים מעט על חסרונות קלים בתחום המקצועי.
מדוע הכל משתנה עד גיל 40?
זה נובע בעיקר מהעובדה שעד גיל זה אישה זוכה ליציבות בתחומי חיים אחרים - משפחתיים וכלכליים. בגיל 40 יש לנציגים של המחצית היפה של האנושות ברוב המקרים כבר ילדים, הכנסות יציבות ובית. בנוסף, הם כבר מצליחים לצבור ניסיון מסוים בפתרון מגוון סוגיות עבודה. כתוצאה מכך, בגיל זה יש להם את ההצלחות האמיתיות הראשונות בקריירה.
נציגי המחצית היפה של האנושות, המתקרבים לגיל בלזק, גורמים יותר אמון בקרב מנהיגים. כאן, העובדה שיש להם יכולת גבוהה יותר לעבוד, כשמדובר בפתרון בעיות שגרתיות, משחקת לידיהן של נשים. גברים, לרוב, נמאסים מהאחידות הרבה יותר מהר ופשוט שמים לב פחות לעבודה.
כתוצאה מכך, נשים בגיל זה ממונות לעתים קרובות יותר לתפקידים הבכירים הדורשים מעקב שגרתי מתמיד אחר פעילות הכפופים להם, הכנת דוחות אחידים והכנת מספר רב של מסמכים. גברים, החל מגיל 40, מאבדים בהדרגה את הביטחון ביכולות שלהם, וזו הסיבה שהם לעיתים קרובות חווים לחץ רציני.