עבודה ומתח הם חוליות טבעיות באותה שרשרת, שאם לא נשלטים כראוי, עלולים להוביל אדם לדיכאון ממושך. עומס שיטתי, אווירה מתוחה וסיבות מתמדות להתרגשות יוצרים קרקע פורייה לערעור המצב הפסיכולוגי, המשפיע על בריאות גופנית על רקע היחלשות כללית של מערכת החיסון.
אי אפשר לחסל לחלוטין גורמי לחץ, בצורה כזו או אחרת שהם מופיעים ויופיעו בחייו של כל אדם. אבל אתה יכול לפתח אסטרטגיה לתגובות הגנתיות שתמזער את הגורמים ההרסניים או אפילו תקטין אותם לאפס. הפסיכולוגית מריסה גאראו עובדת בהצלחה בכיוון זה, שיודעת מניסיונה שלה את קשיי התשישות הרגשית, כאשר הדרך היחידה לצאת היא לסרב לקריירה. עם זאת, היא לא ויתרה ופיתחה מספר שיטות אוניברסאליות להתמודדות עם לחץ.
הפעל הפסקות
גאראו מציע לקחת הפסקות קטנות לאחר כל משימה שהושלמה. משך הזמן עשוי להיות קצר, מכיוון שהמשימות עצמן יהיו פשוטות - למשל, ביצוע שיחת טלפון, שליחת הודעה חשובה, עריכת דוח וכו '. רק כמה דקות של הסחת דעת מזרימת העבודה תוריד את הלחץ הרגשי הכללי שיגבר ככל שתשלים משימות קריטיות.
מה צריך לעשות במהלך ההפסקה? עצתו של גראו היא להמשיך ממצב ספציפי, במטרה להסיח את הדעת מעסקים ולפרוק את המוח. רצוי לעזוב את מקום העבודה ולנקוט כמה צעדים, תוך שימת לב, למשל, אל הנוף הנשקף מהחלון.
תשומת לב לעמיתים
הסביבה ובמיוחד מצבם הפסיכולוגי של עמיתים הופך לעתים קרובות למקור הלחץ המועבר כנגיף. האנרגיה השלילית של עובד אחד יכולה למצוא צורות יציאה שונות, ולכן הגיוני לעצור את זה בזמן, לשים לב מעט לעמית.
ביטוי החמלה כשלעצמו חשוב עבור עצמו ואחרים, מכיוון שהוא מטפח אווירה של אהבה וחסד. והכי חשוב, חמלה מעניקה סיכוי גבוה לעזרה מעשית לעובד שנמצא במצב קשה. בצורות כאלה של אינטראקציה אין מקום למצבים מלחיצים ודיכאוניים, מכיוון ששני הצדדים טעונים באנרגיה חיובית.
פיקוח על המדינה שלך
כאמור, בכל מקרה יתעוררו מצבים שמעוררים לחץ. עסקה כושלת, משא ומתן שלא הצליח, שגיאה באותו דו"ח - אלה כל המרכיבים הרגילים בפעילות העבודה, שכל עובד באופן כזה או אחר, באופן עקרוני, פעיל.
אך חשוב להגיב כראוי למצבים כאלה, שיעזרו בשליטה עצמית. העיקרון של שליטת רגשות הוא שחשוב לשים לב לא כל כך לתחושות כמו לעובדה בפועל. עבודה על טעויות היא נכונה, ודאגה מכישלון היא דרך שגויה שלא תוביל למיגור אותה השגיאה, אך תגרום לאדם להיות פחות בטוח.
כבוד לאנרגיה שהוקמה
חשוב לשקול מחדש לחלוטין את היחס שלך למשימות וענייני עבודה. הם צריכים להיות חסרי פנים ושווים מבחינת היחס הרגשי אליהם.עדיפות, קביעת משימות חשובות ומשניות, תכנון ותזמון משימות הן גישות נכונות אסטרטגית מבחינת ארגון טכני של העבודה. אך בכל מה שנוגע לתחום החוויה הרגשית, שעל בסיסו מתעורר מתח, המשימות שיש לתפוס באדישות. לדוגמה, אל תדאגו לגבי פרויקט שלא הושלם בזמן מסוים. יש להעריך ולכבד את הכוחות והאנרגיה שהושקעו בו, בפעם הבאה להתאמץ עוד יותר, מה שיאפשר לפתור בעיות ביתר יעילות.
