על מנת לבנות טוב יותר הכשרה או להציג את המיומנות שלך בפני המעסיק, יש צורך להציג את רמת הידע השפה הנוכחית שלך. למרבה המזל, ישנן שש דרגות לכך שמשקפות בבירור את המיומנות הזו. הבה נבחן, לפי הסדר, מהן דרגות הידע בשפה, מציין בסוגריים את ההערכה על פי מערכת ה- CEFR הכל-אירופית (משתמשים בה לעתים קרובות פחות, אך עדיין עליך לדעת).
מתחיל (A1)
זו רמה בסיסית. עליו, אין לך שום ידע בדקדוק. אתה מבין רק את הביטויים הפשוטים ביותר, וגם אז לא תמיד. ניתן להשוות בין דיבור לרמה של ילד שזה עתה למד לדבר: הוא מביע את מחשבותיו בקושי, ואם הוא מנסה, כמעט שום דבר לא ברור.
הטקסטים מובנים מעט יותר מ"אין מצב ". בורות במילים ודקדוק לא מאפשרת לנו להבין את הכתוב, למעט, אולי, בדיחות פשוטות או שירי ילדים.
ניהול דיאלוג מן המניין ברמה זו אינו אפשרי: אמירה לא נכונה של מילים במשפט, הגייה לא נכונה ואוצר מילים קטן אינם מאפשרים אפילו מונולוג פשוט. גם ההבנה לפי האוזן מוגבלת מאוד: המקסימום הוא לתפוס מילים בודדות מההקשר. המשמעות הכללית של מה שנשמע קשה מאוד להבנה. שידורי טלוויזיה, רדיו וכל נאום שיחה כמעט ואינם נתפסים.
יסודי (A2)
ברמה זו מעוגנים כישורי דקדוק בסיסיים. ההגייה מתקרבת יותר לנכונה, ואוצר המילים מתגבר. הופך להיות קל יותר להבין ביטויים פשוטים. הנאום הוא גם "צולע", אך מתאפשר לבטא את המשמעות הכללית של דברים אלמנטריים.
בעת קריאת טקסטים ידועים, הדובר קולט את הכיוון הכללי, אך הפרטים מחמקים. טקסטים מורכבים או לא מוכרים נותרו בגדר תעלומה.
דיאלוג יומיומי עדיין לא ניתן ליישום, אך המשמעות הכללית של נושאים פשוטים ומוכרים נתפסת. מתוך דיבור קולקטיבי, לא מובנות מילים בודדות, אלא מבנים סמנטיים פשוטים. זה מאפשר לך לבנות איזשהו תקשורת עם דובר שפת אם (אם הוא מעוניין בכך). עדיין קשה להבין את הנאום המשמעותי הרגיל.
טרום ביניים (B1)
הדקדוק עובר לדברים מורכבים יותר. ניתן להבין בקלות ביטויים פשוטים, שכן משתמשים באוצר מילים מורכב. הדיבור על נושאים מוכרים הוא קל, ואילו נושאים צרים יותר מאופיינים בהפסקות, טעויות והצצה למילון.
טקסטים מכל מורכבות מהווים את "עמוד השדרה" של הלמידה וניתן להבין פרטים עדינים. זה לא יכול להסתדר בלי מילון, אך הרכיב הסמנטי נרכש בקלות.
הדיאלוג בנושאים יומיומיים הוא קשה, אך עם זאת הגיוני לשני הצדדים. בשמיעה מתברר שתופס רבים מפרטי הסיפור, אך ברגע שהנושאים הצרים מתחילים - מגיעים קשיים. תפיסה איטית בשל אוצר המילים הפעיל הקטן אינה מאפשרת לתפוס את רוב הנאמר.
עליון-ביניים (B2)
כללים מורכבים מבחינה דקדוקית קבועים. המשמעות של רוב הביטויים מובנת היטב. ניתן להשתמש בדיבור כדי ליצור קשר עם דובר שפת אם ברמה הנכונה.
טקסטים מכל מורכבות אינם מציגים עוד קשיים מיוחדים. רק המשמעות של סלנג או מילים או ביטויים נדירים בורחת.
דיאלוג הוא חילופי מידע מוחלטים. מרבית הנאמר נתפס באוזן. בעיות יכולות להתעורר רק עם דיבור מהיר, סלנג או מבטאים שונים.
מתקדם (C1)
רמה זו כוללת "משיכת" הפרטים העדינים של השפה ומילוי פערי הידע. כל ביטויים מובנים בקלות ומיידית. דיבור עם דובר יליד ברמה שווה.
טקסטים נקראים ללא כל קושי, אפילו מדעי או אמנותי.
הדיאלוג הוא שיחה מלאה בכל נושא. דבריו של בן השיח נתפסים בקלות ובמהירות. ברמה זו, למעשה, התיאוריה מסתיימת.
מיומנות (C2)
רמה זו שונה מהקודמת, לרוב, תרגול. מידת הידע בשפה המתקדמת מרמזת כבר על תקשורת מלאה עם דוברי השפה. מיומנות היא, כביכול, ידיעה "מוחלטת" בשפה. אתה מציין את כל הניואנסים הלשוניים בכל סיטואציה, מכיר את ההיבטים העדינים ביותר של הדקדוק ולמעשה, חושב בשפה זו.
הסבר קטן
במאמר זה, למרות שאנחנו מדברים על שפה זרה, רמות כאלו חלות למדי על "היליד". העובדה שאדם מדבר רוסית כל חייו, למשל ברוסית, אין פירושו בכלל שהוא הבעלים שלו ברמה של מיומנות. במקרה הטוב, מתקדם, לעיתים קרובות עליון-ביניים. גם עם השפה האנגלית: רוב האנשים הרגילים (לא בלשנים) אינם דוברים את השפה ברמה של מיומנות. אז מתקדם אידיאלי לתקשורת נוחה, פיתוח נוסף מתרחש רק בגלל תרגול, תקשורת מתמדת בשפה זו.
כיצד לקבוע את מידת הידע בשפה?
ראשית, עליכם להסתכל אובייקטיבית ביכולותיכם. בדיקות רבות לא תמיד משקפות נכון את מידת הידע ומיומנות השפה. זה קורה בגלל אותה אוריינטציה. בדיקות כאלה, ברוב המקרים, אינן מעריכות את התפיסה השמיעתית או את דיבורו של האדם המבחן. אבל, אם אין אפשרות אחרת, אז הדבר יעשה זאת.
לצורך הערכה מדויקת יותר, יש צורך לבחון אדם לא רק לפי רמת הדקדוק או אוצר המילים, אלא גם לבדוק את הבנתך לפי יכולת האוזן והדיבור. בדיקות כאלה בדרך כלל אינן חינמיות וארוכות למדי.
דוגמא טובה היא מבחן מיומנות האנגלית IELTS. זהו מבחן ידע נפח בכל "הקומות", שעלותו משתנה בתוך 20 אלף רובל. על פי תוצאות הקטע, מונפקת תעודת הידע בשפה (תלוי בציון הסופי) המצוטט כמעט בכל העולם.
איך לכתוב קורות חיים?
במשרות פנויות מצביעים לרוב על מידת הידע הנדרשת בשפה זרה. ובכן, אם זו רמה ספציפית, כמו אלה שתוארו לעיל. עם זאת, לעתים קרובות יותר מדובר בביטויים מעורפלים מאוד, כמו "ידיעת ביטחון באנגלית" או "אנגלית שיחה".
"ידע בטוח" הוא אמצעי ביניים עליון. לרוב, הדבר משתמע על ידי מעסיקים.
"רמת שיחה" - באותו אופן - עליון-ביניים. עם "שיחה" הכוונה היא בדיוק ליכולת לנהל שיחה, וברמה זו היא נוכחת בכמות הנכונה.
להלן רשימה של דרגות בקיאות שפה לקורות חיים. בדרך כלל מעסיקים משתמשים בייעודים אלה או דומים:
- מתחיל, יסודי - רמת כניסה, רמה בסיסית.
- טרום ביניים או ביניים - ביניים.
- עליון-ביניים - ברמה מתקדמת, ידיעת השפה היא מעל הממוצע.
- מתקדם, מיומנות - שוטף.
בנוסף, עליכם לקחת בחשבון את הפרטים של המשרה. אם המשימה שלך היא לשכנע קונים זרים, מכירות או משא ומתן ישיר - רמה מתחת למתקדמים לא תעבוד. ואם אתה זקוק להעברת מידע פשוטה, כגון תמיכה טכנית או דלפק עזרה, אז טרום ביניים לתקשורת בכתב או אמצעי ביניים עליון לתקשורת בעל פה עשוי בהחלט להיות מתאים.