כמעט כל חברה רב לאומית כיום היא ארגון כזה, שכרגע הוא הכוח העיקרי והמניע של תהליך מה שמכונה בינלאומית של הכלכלה בעולם, וזה תקף הן לאזוריות והן לגלובליזציה. זה מרמז כי הדומיננטיות בכלכלה העולמית המודרנית של כמה מאות מהתאגידים החוץ-לאומיים הגדולים קובעת את הפרופורציות הבסיסיות של המכירות והייצור העולמיים.
מה זה
המונח "חברה רב לאומית" עצמו הופיע כפשרה שהושגה בתהליך המשא ומתן על המנדט של פעילויות האו"ם בנושא קביעת גבולות המונופולים הבינלאומיים השונים במדינות מתפתחות. בפרט, בשנת 1974, הם ניסו להפריד טרמינולוגית בין חברות רב-לאומיות משלהם לחברות מערביות ספציפיות, שהמאפיינים הפורמליים שלה היו דומים למדי לחברות במדינות מתפתחות, אך היו להם שני מאפיינים חשובים למדי של הבחנה:
- מקור מקור ההון. ברוב המכריע של המקרים, מקור ההון היה באותה מדינה, ובהתאם, הקידומת "טרנס" יכולה בהחלט לשקף את קו הפעילות העיקרי של חברה נתונה ביחס למטה מסוים.
- היקף הבסיס הטכנולוגי והפיננסי, כמו גם אפשרות לכיסוי חוקי, פוליטי או כל אחר למבצעים. בהמשך, התרחקות פוליטית כזו החלה לדעוך עם הזמן, כתוצאה מכך המונופולים הבינלאומיים של מדינות שונות החלו כל הזמן להיקרא "טרנס-לאומית".
בהגדרת האו"ם עצמה, חברה רב לאומית היא חברה הפועלת בינלאומית הפועלת בשתי מדינות או יותר, ובאותה עת מנהלת יחידות אלה ממרכז מסוים (או כמה).
יחד עם זאת, ראוי לציין כי מומחי האו"ם מתייחסים לחברות בינלאומיות שונות הפועלות בכל פעילות שיווקית או ייצורית. הפרמטר העיקרי בהגדרה זו הוא שפעילותן מתבצעת מחוץ לגבולותיה של מדינה מסוימת. עם זאת, במציאות, הגדרה כזו כמעט ולא יכולה להיקרא ממצה, שכן במקרה זה לא מובאים בחשבון המאפיינים החשובים ביותר של נושא בינלאומי מודרני זה, שיכול להבדיל אותה מנושאים אחרים בפעילות הכלכלית הבינלאומית וכלכלה בינלאומית. מסיבה זו, לפני שאתה מבין מהי חברה רב לאומית, כדאי להחליט על התכונות העיקריות של ארגונים כאלה.
תאגיד
חברות כאלה הינן אגודה של חברת אם פרטית, כמו גם סניפים והון הממוקמים במדינת הבית, השייכים לה, אך למעשה נמצאים במדינות אחרות.
חברות רב-לאומיות, שרשימתן מתווספות על ידי הארגונים המשפיעים ביותר, יכולות לעבוד בכל מספר מדינות, אך בהתאם לסולם פעילותן, הן מתחילות להשפיע על הכלכלה העולמית בדרכים שונות.
חלוקת חברה כזו הינה מפעל עצמאי יחסית הפועל בכלכלת מדינה זו, ובמקביל לוקח חלק בחיזוק היחסים הכלכליים החיצוניים שלה כדי להבטיח יעדים והוראות כיאות בהתאם לאינטרסים של חברת האם. יתר על כן, יחידות כאלה, בהתאם למעמדן החוקי, עשויות לשמש סניפים, עמותות או חברות בנות.
סניף
ראוי לציין כי הסניף שיש לחברות רב לאומיות הוא ייחודי בשרשרת זו.רשימת החטיבות מסוג זה כוללת ארגונים שונים להקמתם של חברת האם הקציבה כספים משלה, ואיש העסקים הלאומי, בתורו, עוסק בהקמת החברה ואז רושם אותה כישות משפטית לאומית, ובכך זוכה להזדמנויות רחבות לעבודה במדינה זו, כמו כן השתתפות ביחסי הכלכלה החוץ שלה.
כל מיני מערכות יחסים ניהוליות, פיננסיות ורבות אחרות של יחידה זו עם חברת האם שקופות פחות או יותר, אך בשל העובדה כי לחברה זו מעמד לאומי, לחברת האם יש יתרונות רבים.
מהם היתרונות הללו?
ראוי לציין כמה היבטים חיוביים מביצוע עבודה כזו:
- ידע מצוין בתנאים כלכליים מקומיים, כמו גם בחקיקה הנוכחית של המדינה ונהוג בהשפעת הממשלה על עבודתם של יזמים פרטיים.
- הקשרים האישיים של מנהיגים לאומיים שונים, כמו גם עובדים אחראיים אחרים, מאפשרים להתאים את פעילותם למסגרת ולהוראות מדיניות המדינה הנוכחית.
בסופו של דבר, בכלכלת המדינה המארחת, סניף זה, כאזרח זר, מתחיל לעבוד כישות כלכלית לאומית, המאפשרת לו להפחית משמעותית את הסיכונים הפוליטיים והמסחריים כאחד.
באותו אופן, האסטרטגיה למיקום סניפים עובדת, המבטיחה את קירובם הקרוב ביותר למשאבי עבודה, טכנולוגיות, טבעיות, פיננסיות ואחרות, ומאפשרת גם להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות לניהול סניפים המספקות עצמאות רבה יותר בתחום השיווק. זה גם מספק ריכוז וריכוז של תזרים פיננסי וניהול מזומנים. לדוגמה, לעתים קרובות למדי חברות רב לאומיות בעולם מעדיפות להשתמש בתכנית לניהול סניפים מחלקתיים. יחידות עשויות לפעול כסניפים, אגודות או כחברות בנות, בהתאם למעמדן החוקי.
בלי קשר לאופן פעולתו של הסניף, המנוהל על ידי חברות רב לאומיות (דוגמאות לעיל), הוא תמיד חלק אימננטי מהתאגיד שמבצע את הפונקציות שהוקצו בארצו. יתרה מזו, יצירת יחידות מסוג זה יכולה להתבצע רק בסדר שנקבע על ידי החקיקה הקיימת במדינה המארחת.
הקו של חברת האם מגדיר גם את קו פרשת המים בין הסניפים בבעלות חברות רב לאומיות. דוגמאות לעבודות יחידות כאלה מראות כי הדבר קובע את מידת העצמאות המשפטית של הסניף, וכן את נוקשות השליטה על עבודתו על ידי המטה הראשי.
חברת בת
במקרה זה, יש לקחת בחשבון ישות משפטית שיש לה איזון משלה. הקמת ארגונים כאלה מעניקה הזדמנות להבטיח את ניהול היחידה הזו על ידי חברת האם, ומבחינה משפטית היא לא יכולה להיות אחראית לפעילותה של חברת בת מעבר למחיר הנקוב של חלק השליטה שהיא מכילה. בין חברה בת לחברת אם, ניתן יהיה לסיים כל עסק העומד באינטרסים הבסיסיים של האחרונה. כל רווחי חברת הבת יכולים להיות מרוכזים באופן מלאכותי בחברת האם, אפילו במידה שיחידה כזו תהיה פושט רגל חלקית או אפילו מלאה.
כך, חברה רב-לאומית גלובלית או רוסית יכולה לממש את האפשרויות של מערכת השתתפות הונית והיא יכולה להיות רב-שלבית, המאפשרת לחברת האם, שנמצאת בראש הפירמידה כולה, לספק שליטה על כספי ענק.ברוב המכריע של המקרים, ארגון האם שומר על למעלה מ- 50% מהמניות או היחידות בסניף זה, כתוצאה מכך יש לו את הזכות (הנהוגה לרוב) להבטיח שליטה מלאה על פעילויותיו, כלומר לפטר או למנות את הרוב המכריע של חברי הגופים ניהול ומינהל.
ביחס לסניפים שלהם, חברות רב לאומיות גלובליות יכולות גם להשתמש במערכת השתתפות משמעותית יותר בהשוואה לחברות בנות על מנת לקבל שליטה ריכוזית על כל עבודתו של ארגון כזה. במקרה זה מתחילים להיווצר סניפים שונים של חברת האם במדינה המארחת, או שהחברות הבנות שפועלות בה כיום מתחילות להפוך לסניפים מן המניין. בפרט, מצב זה התרחש עם חברות בנות של TNCs שונים בארה"ב לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.
בין המאפיינים המבדילים של סניף כזה, ראוי להדגיש כי כל מניותיה שייכות לחברת האם, השוללת ממנו את זכותה של ישות משפטית, כמו גם כל עצמאות כלכלית. בדרך זו נבנית לרוב הפעילות של חברות רב לאומיות.
חברות אסוציאטיביות
הגרסה השלישית של היחידות היא מה שמכונה מקורבים. במקרה זה, לחברות ותאגידים רב לאומיים יש רק 10-50% מכלל המניות והיחידות, מה שהופך את השליטה על עבודתם למעט מוגבלת בהשוואה לסניפים אחרים.
הנה כי כן, המערכת התאגידית של חברות כאלה מבוססת על מערכת ההשתתפות, שמשמעותה העיקרית היא שלחברה במניות המשותפות יש ניירות ערך של סניפים אחרים, שעל בסיסה מובטחת תלות רב-שלבית של מספר גדול של ארגונים אחרים בהורה. בשל כך, חברות רב לאומיות (TNC) יכולות להשיג שזירת הון בתאגידים ולשאוב לאחר מכן רווחים מסניפיהן.
שוק מקומי
נוכחותו של שוק מקומי בינלאומי מיוחד בתוך TNCOs, המופיע כתוצאה מקשרים כלכליים מיוחדים שונים בין סניפים לארגון האם, חשובה מאוד. הסדרת שוק זה מבוצעת על ידי מנהיגי חברת האם ובהתאם, על כל סניפיה במגוון דרכים, לרבות סחר חליפין, מחירי העברה, תכנון ורבים אחרים. כתוצאה מכך, הרוב המכריע של הפעילות הפיננסית, המסחרית והבינלאומית הופכות לחברות פנימיות.
מונו-אתניות
מאפיין נוסף שמבדיל בין TNCs הוא כי חברות רב-לאומיות קטנות וגדולות כאחד הן בעלות דומיננטיות רבה של הון במדינת בית מסוימת. על בסיס זה נשמרת בספרות המקצועית ובדוגמאות מעשיות ההגדרה כי TNCs שייכים למדינה מסוימת. ברוב המוחלט של המקרים, אחזקת השליטה נמצאת בידי חברת האם, שמקורה במדינה המקורית.
בניגוד לתאגידים טרנס-לאומיים, לרב-לאומיות יכול להיות גרעין רב-לאומי, כלומר, חלק שליטה שייך למספר מדינות בו-זמנית.
מונופול
במקרה זה, אנו מדברים על המונופול והאופי הבינלאומי של החברה. תכונה זו קובעת את המערכת, כמו גם את אופן פעולתה בכלכלה העולמית, כמו גם את הזמינות של הזדמנויות להפוך MEOs ו- MRI בתחומים המספקים את ההזדמנות להבטיח מעמד מוביל בשווקים מרכזיים, ובכך מתחילים בסופו של דבר להרוויח מכל ההון המתקדם.
TNCs ועבודתם בשוק הבינלאומי
הקהילה העולמית בוחנת היטב כיצד מתחזקות חברות רב לאומיות בינלאומיות.העניין הוא ש- TNCs לא יכולים רק להשפיע באופן חיובי, אלא גם להשפיע לרעה על כלכלת המדינות המארחות. התרגול העולמי כולל מספר עצום של דוגמאות לכך שאם דברים מסוימים מועילים לתאגידים חוצה לאומיים, זה לא בהכרח אומר שהם מועילים לכלכלה הלאומית של המדינות המארחות והמייצאות. עם זאת, הכוח שיש לכל חברה רב לאומית גדולה, סוגי פעילויותיה והכלים הזמינים מאפשרים להתעלם לחלוטין מהבדלים מסוג זה. לפיכך, אנו יכולים לומר כי כיום, TNCs מודרניים הם כמעט בלתי נשלטים, וזו בעיה רצינית למדי, אותה הם מנסים לפתור כבר יותר משלושים שנה.
כבר בשנת 1972 הופיע לראשונה מרכז האו"ם, שעסק אך ורק בעבודה על תאגידים חוצה לאומיים. המטרה העיקרית של יחידה זו הייתה ללמוד את פעילותן של חברות רב לאומיות, וכן כיצד הן משפיעות על הכלכלה העולמית והלאומית, וכתוצאה מכך התגלה כמות גדולה למדי של מידע על TNCs המובילים, וכך זוהו המגמות המשמעותיות ביותר בהתפתחותן.
בסופו של דבר, לאחר תצפיות כאלה, עלתה מסקנה בה הוכרה הכוח העצום של TNCs, וכתוצאה מכך לקהילה העולמית יש הזדמנויות מוגבלות ביותר להשפיע עליהם. בפרט, הדו"ח המיוחד של המועצה הכלכלית והחברתית של האו"ם כולל תיעוד כי הכוח המרוכז בידי תאגידים טרנס-לאומיים, כמו גם השימוש בפועל או הפוטנציאלי בכוח זה, יכול לשנות את הביקוש ולשנות משמעותית את הערכים, כולל היכולת להשפיע על חיי האנשים. וניהול מדיניות של ממשלות שונות. מסיבה זו רבים התחילו לדאוג לתפקידם בעולם המודרני.
עם תחילת הדה-קולוניזציה, האו"ם, כמו גם חברות בינלאומיות אחרות, החלו לחפש דרכים חדשות כיצד להשיג סדר כלכלי בינלאומי חדש, כך שהמדינות שהיו חופשיות מדיכוי קולוניאלי והחלו להתפתח יוכלו לעשות זאת ללא כל הגבלה. במקביל הגיעו בסופו של דבר ה- ILO, האו"ם, אונסק"ו ומספר ארגונים בינלאומיים למסקנה כי לצורך התפתחות תקינה של מדינות העולם השלישי נדרש סיוע חיצוני נוסף, שכתוצאה ממנו היה צורך למצוא פשרה בין הכנסת הון זר (במיוחד בצורה של TNC) לבין פיתוח מדינות.
בהסדרת עבודתם של תאגידים רב לאומיים במדינות מפותחות של כלכלת שוק, "אמנת החובות והזכויות הכלכליות של מדינות", שיצירתם נחשבה בשנת 1972, אמור היה לשחק תפקיד מרכזי. בהתאם לסעיף השני של אמנה זו, הייתה לכל מדינה זכות:
- להבטיח שליטה ורגולציה של השקעות זרות בגבולות השיפוט הלאומי בהתאם לחוקים והתקנות שלה. בהתאם לסדרי העדיפויות שלהם ולמטרות הלאומיות, לא ניתן היה להכריח אף מדינה לקבל הטבות מהשקעות זרות.
- לשלוט ולווסת באופן מלא על עבודתם של תאגידים חוצה לאומיים בגבולות תחום השיפוט הלאומי הנגיש, ובמקביל לנקוט בצעדים כדי להבטיח שפעילויות כאלה אינן יכולות לסתור את הנורמות, החוקים והתקנות שלה, וכן לעמוד באופן מלא במדיניות החברתית והכלכלית של המדינה. תאגידים חו"ל לא יכלו להתערב בשום צורה בענייני פנים של המדינות המארחות.
עם זאת, ביוזמת ארצות הברית, תפקידו של אמנה זו פחת בהדרגה, ובשנת 1993 הפסיק מרכז האו"ם לתאג"מים לפעול, שהפך למחלקה אחרת, והמדינות המארחות הסכימו להחליש את השליטה בפעילותם של תאגידים כאלה, כמו גם ליצור תנאים נוחים יותר. קבלת FDI.
