על רקע המצב הקיים ברפורמת הפנסיה ברוסיה, רבים תוהים היכן גרים הגמלאים גרועים עוד יותר. רשימת המדינות בהן אינן משלמות קצבת זקנה, כמו גם מדינות עם תמיכה ממלכתית מינימלית, סלקטיבית או שהונפקה בגיל מתקדם מאוד, אמנם קטנה, אך יש מדינות כאלה בעולם. תוכלו להכיר את התכונות של הביטוח הלאומי של אנשים מבוגרים בהן במאמר שלנו.
טנזניה
באילו מדינות אין קצבת זקנה? הרשימה פותחת את מדינת טנזניה. במדינה זו במזרח אפריקה אין ממש תוכניות ממשלתיות או חברתיות התומכות באנשים מבוגרים. מרבית התושבים נמצאים מתחת לקו העוני, התמותה גבוהה למדי בכל קבוצות הגיל של האוכלוסייה. רק לחמישה אחוזים מהקשישים בטנזניה יש את הפריבילגיה להישאר בבית ולחיות על חשבון ילדיהם ונכדיהם. ואלה שקרוביהם אינם יכולים או לא רוצים לפרנס קשישים, או את אותם אזרחים ותיקים אשר, למרבה הצער, קברו ילדים, צריכים להמשיך לעבוד עד מותם. כך, 95% מאוכלוסיית הקשישים בטנזניה נאלצים לעבוד.
אבל אפילו לא לכולם יש את הפריבילגיה הזו, מכיוון שקשה בצורה יוצאת דופן לשמור על עבודה עבור זקן חלש, אם יש המון צעירים מובטלים בראשם. כאמור לעיל, עבור קשישים אין הגנות חברתיות. לכן מי שפוטר בגלל גיל לוקח עבודה כלשהי, אפילו בתנאים העבדים ביותר. רבים עובדים למען חתיכת לחם וקערת סיר.
עירק
לרוב, מדינות שאינן משלמות קצבת זקנה הן בעלות תוחלת החיים הנמוכה ביותר. זה בדיוק המצב שנצפה בעירק. גם כאן אין תשלומי מדינה עבור קשישים, ולכן 80% מהתושבים כלל אינם חיים בגיל 70. מבין מאתיים מדינות בדירוג תוחלת החיים, עירק נמצאת במקום ה- 136. כמובן ששיעור כה נמוך מקודם לא רק בגלל היעדר קצבאות הזיקנה, אלא גם על ידי רמת הטיפול הרפואי הנמוכה, חוק לחימה בלתי פוסק ותברואה לקויה.
רק אותם קשישים שעבדו בענף הנפט או בשירות הציבורי יכולים לסמוך על פרישה כאן, אך רק בתנאי שהעובד תרם תרומות לפנסיה העתידית שלו במשך עשר שנים לפני סיום עבודתו עקב הזיקנה. אם קשיש לא עמד בקבלת תשלומים, המדינה אפילו לא מחזירה את סכום התרומות לקרובים.
אפגניסטן
על פי תוצאות הדירוג הבריטי AgeWatch, שמטרתו לזהות את מקומות המגורים הטובים ביותר עבור קשישים ופנסיונרים, אפגניסטן הוכרה כמקום הגרוע ביותר. זו לא רק מדינה בה אין קצבת זקנה. כמעט ואין כאן זיקנה, מכיוון שתושב המדינה הממוצע חי עד מקסימום 45-50 שנה. אלה שהצליחו להתגבר על אבן דרך זו ולחיות, למשל, עד 60 שנה, עשויים למות ברעב, ללא הזדמנות להילחם ולעבוד למען ענף הייצוא.
עימותים צבאיים חיצוניים, מלחמת אזרחים מתמשכת, שיעור פשע גבוה, אנאלפביתיות מוחלטת, עוני וסחר בסמים הם מה שניתן לצפות באפגניסטן המודרנית. אין תוכניות חברתיות בכלל. כ- 40% מתושבי המדינה הם מובטלים. עוני קיצוני אינו מרמז על הטבות, קצבאות או הטבות.
פקיסטן
באילו מדינות אין פנסיית זקנה בכלל? פקיסטן נמצאת גם ברשימה זו.כמו בעירק, לכל פקיסטני המעוניין, בהיותו צעיר ובעל יכולת גוף, הזכות לחסוך כסף לגיל הזקנה באמצעות תשלום תרומות. כמו בעירק, יש צורך לעשות זאת 10 שנים לפני הפרישה. אבל אם בעירק, כאמור, עובדים במקצועות יוקרתיים יכולים לסמוך על פרישה, בפקיסטן - רק אלה ש"קנו "פנסיה משלהם. מדוע אם כן זקנים זקוקים לתרום לזקנה באמצעות תרומות למדינה, ולא לשים אותה בצד, למשל, בבנקי חזירון? העניין כאן הוא הפחד להישדד.
למרות שעם הצטברות עצמאית קשיש אינו מסתכן באובדן כל פיקדונותיו במקרה של מוות בלתי צפוי, הוא די בסיכון לאבד כסף בחיים. שיעור הגניבה בפקיסטן הוא גבוה מאוד. כל אחד יכול בקלות לשדוד זקן עני, בודד או זקנה. לפיכך, בפקיסטן, מדינה בה לא משולמות פנסיות זקנה, כדאי לחסוך כסף לפנסיה משלך על ידי תשלום תרומות למדינה.
הצרה במדינות רבות באסיה נעוצה בעובדה שהם עובדים בעיקר באוכלוסייה הגברית, ורוב הנשים הן עקרות בית כל חייהן. כמובן שהם לא עובדים רשמית בשום מקום, ולכן הם לא יכולים לספק לעצמם הגנה חברתית בגיל מתקדם.
ניגריה
אנו ממשיכים לשקול באילו מדינות אין קצבת זקנה. אותו מצב כמו בעירק ובפקיסטן, עם קשישים במדינת ניגריה. בניגוד לרוב מדינות מערב אפריקה, קצבה משולמת למי שעובד במשרה רשמית כלשהי. עם זאת, למרבה הצער, מתוך שמונים מיליון עובדים ניגרים, רק 6 מיליון עובדים בשירותים רשמיים. כל האחרים יכולים לקבל פנסיה רק על בסיס תרומתם שלהם למדינה. יש לעשות זאת תוך 10 שנים לפני קבלת גמלאות הפרישה הצפויה. עם זאת, לפני עשור לא היו לקשישים בניגריה קצבאות כלשהן, אפילו לא על תרומותיהם. לכן אנו יכולים לומר כי במדינה זו המצב עם תנאים סוציאליים מתפתח בכיוון הנכון.
הודו
באילו מדינות אחרות אין קצבת זקנה? הודו נכללה ברשימה זו מכיוון שכאן רק 12% מהאוכלוסייה יכולים לסמוך על תמיכת מדינה לאחר סיום העבודה עקב הזיקנה. אלה אלה שעבדו כל חייהם בשירותים ציבוריים. זה לא אומר שהמזליים האלה מקבלים הרבה. מבחינת המטבע שלנו זה 180 רובל בחודש. עם זאת, על רקע העוני הכללי, במיוחד בקרב זקנים רעבים ומתחננים תמיד, כסף זה מאפשר לכם לאכול אוכל לארוחת צהריים.
שימו לב שהודו תופסת גם את אחד המקומות האחרונים בדירוג תוחלת החיים. רק אינדיאנים אמידים או כפריים המגדלים אוכל בשדות יכולים לשרוד עד 70-80 שנים. למען ההגינות, אני חייב לומר כי אנשים גרים כאן עד מאה שנה, אך ישנם רק מעטים מהם. זקנים כאלה שורדים ללא פנסיות בגלל אורח חיים סגפני, רעב דתי ויכולת מדיטציה.
סין
בתשובה לשאלה באילו מדינות אין פנסיות זקנה, יש לקרוא לסין. כמו בהודו, מכל האוכלוסייה במדינה ענקית זו, רק עובדי ציבור יכולים לסמוך על פרישה. זה קורה שבמקרה של ניסיון ארוך או כל הישג יוצא דופן, בעלי החברות הגדולות מקצים בעצמם את קצבת הוותק שלהם לעובדים הקשישים שלהם. אבל אלה כמובן מקרים בודדים. מצב זה אינו קבוע ברמת המדינה. לכן הסינים נידונים להזדקן בעוני, וסביר להניח שהם מצליחים לשרוד לשיער אפור רק בזכות הידע בפילוסופיה המזרחית, המדיטציה וקרובי הרחמים.
מה הסיבה לכך במדינה מפותחת כלכלית כמו סין? סביר להניח שהמדינה אינה רווחית כלל עבור מאה המאה.אוכלוסיית יתר בסין היא בעיה ידועה, מכיוון שרשויות המדינה הזו לא מתכוונות לתמוך בזיקנה בזמן הקרוב.
תאילנד
מדינת תאילנד אינה חלה על מדינות בהן אין קצבת זקנה, אך הפנסיה הזו כה קטנה עד שהיא פשוט מגוחכת לדבר. עבור כל תושבי תאילנד הקשישים שהזדקנו מובטלים או שעבדו כל חייהם פחות מחמש עשרה שנה, נדרשת קצבה חודשית של 700 באט. מבחינת הרובלים הרוסיים מדובר בכ -1407 רובל בחודש בלבד. כאשר בוחנים מחירים במדינה זו, אנו יכולים לומר שמדובר במעט מאוד. לרוע המזל, הדבר חל באופן בלעדי על אזרחים מועסקים רשמית, ויש פחות ממחצית אנשים כאלה במדינה. כל השאר נאלצים לחיות בגיל מבוגר עם מינימום תשלומים חודשיים.
גאנה
מדינות שאין להן קצבת זקנה כוללות גם את מדינת מערב אפריקה זו. לאלו שעבדו משולמת פנסיה קטנה, אך רק במקרים בהם ההעסקה הייתה רשמית. כלכלת הצללים המפותחת בצורה מפלצתית במדינה זו הובילה לכך שרק 10% מהקשישים בגאנה זוכים לתמיכת מדינה בצורת תשלומי פנסיה. אלה הם שבזמן מסוים הצליחו לקבל שירות ציבורי או לעסוק ביזמות, חקלאות.
קניה
כמו בעירק ובפקיסטן, גם בקניה, אנשים מבוגרים שאינם מובטלים או עובדים בלתי רשמיים העובדים בעבר אינם יכולים להסתמך על פרישה רק על בסיס חסכון בעצמם באמצעות מערכות פיננסיות ציבוריות. עם זאת, אצל מי שעבד, המצב אינו הטוב ביותר. למרות העובדה כי לקשישים יש פנסיה קבועה טובה, וגיל הפרישה הוא 55 שנים, מחצית האוכלוסייה אינה עוברת את סף הגיל הזה. במקרה זה הרשויות מתכוונות להעלות את גיל הפרישה ל -60 שנה. מגיפת ה- HIV המשתוללת במדינה במשך שנים רבות יצרה מצב בו הגנאים, בממוצע, חיים עד 59 שנים.
אותה בעיה היא במדינה אחרת באפריקה - ניז'ר. למרות העובדה שלא ניתן לכנות מדינה זו רשמית מדינה ללא קצבאות זקנה, מערכת התשלומים למעשה לא עובדת. בממוצע, הניגרים חיים בני 52, וסף הפרישה מתחיל ב 55.