מה נושא הכסף, האג"ח והמניות. סוגי הנפקות

בכל כלכלה יש דבר כזה פליטה. מה הנוהל הזה? מהי פליטה בהקשר של המדיניות הבנקאית הממלכתית ופעילותם של מפעלים? מהם החוקים הנוגעים לפעילות המנפיקים הקשורים לגורמים עסקיים מסוימים ברוסיה?

הגדרת המונח

מהי פליטה? כלכלנים מבדילים כמה מסוגים. יש סוגיית כסף. מהי התופעה הזו? במקרה זה, אנו מדברים על שחרור אספקת הכסף של המדינה או הבנקים למחזור השוק החופשי. יש גם הנפקות של מניות ואגרות חוב, כלומר ניירות ערך תאגידיים. הם מונפקים על ידי נושאים שאינם קשורים ישירות למוסדות המדינה. יש גם פירושים למונח שאינם קשורים למגזר הפיננסי. לדוגמה הביטוי "כיתת פליטה" מתייחס לתחום הכימיה. כעת נשקול בפירוט את התכונות של כל סוג נושא - כספיים, כמובן, בעלי אופי.

סוגיית כסף

ראשית - סוגיית הכסף. אמרנו לעיל כי המדינה או הבנקים יכולים להיות מחוללי הון. במקרה הראשון הנושא נקרא תקציבי, בשני - אשראי. מה המשמעות של זה מבחינת הפעולות המעשיות של גורמים עסקיים? במקרה הראשון, אנו מדברים על תמיכה כלכלית בצרכים התקציביים של המדינה, בשני - הנפקת הלוואות.

פליטת כסף מחולקת גם לראשונית ומשנית. במקרה הראשון מדובר על עבודה עם הון בצורה לא מזומנת. כעת, ככלל, מדובר ברישומים אלקטרוניים המוגנים על חשבונות בנק אלקטרוניים. במקרה השני זה אומר להדפיס כסף.

במקרים מסוימים המנפיק מקבל את מה שמכונה פרמיית המניות, המהווה את ההבדל בין שווי המזומנים שהופצו למחזור לבין העלויות הכרוכות בייצורם. ככלל נושא כזה הוא המדינה או הבנק המרכזי.

מיהם המנפיקים?

כיצד ניתן ליישם את הנושא הממשלתי ואת מגוון הבנקאות שלו בפועל? אם אנחנו מדברים על מנגנונים מודרניים, במקרה הראשון הבנק המרכזי הופך למוסד שממלא תפקיד מוביל. הוא יכול:

• ליזום הדפסת שטרות;
• לעבוד עם שטרות בנק (מסחריים);
• לרכוש מטבע חוץ;

במקרים מסוימים, הרשות המבצעת, כמו למשל האוצר, עשויה גם להיות נושא לתהליכי פליטה.

אילו זכויות, בתורן, מוקנות למוסדות פיננסיים פרטיים? כיצד מונפק הבנק? ככלל, ברוב מדינות העולם קיים המנגנון היחיד האפשרי בו זה יכול לקרות - הנפקת הלוואות.

נושא הכסף ברוסיה

מהי פליטת כסף בפרקטיקה הרוסית? שקול את התכונות של הנהלים הרלוונטיים. פליטת מזומנים, על פי נורמות החקיקה של הפדרציה הרוסית, יכולה להתבצע רק על ידי מוסד פיננסי אחד - הבנק המרכזי. מספר עקרונות מפתח נקבעו ביחס אליו. הם כדלקמן:

• אבטחת זהב אופציונלית (או באמצעות מתכות יקרות אחרות);

• הזכויות המוקנות בבנק המרכזי מבחינת הנפקת כסף הן מונופוליסטיות (אף ארגון אחר אינו יכול להנפיק);

• נזילות ללא תנאי ובלתי ניתנת להכחשה של שטרות (יש לאשר את הרובל לתשלום בכל שטח הפדרציה הרוסית, ויתרה מכך, רק זה)

• החלפות בלתי מוגבלת של שטרות ומטבעות באותה ערכה (ללא קשר לשלם - שטר אחד ב 1000 רובל, או עשרים שטרות של 50);

• הסדרה חוקית מחמירה (החלטות בנושא צריכות להתקבל באמצעות הליכים משפטיים ברמת דירקטוריון הבנק המרכזי).

יהיה מועיל לדעת אילו תפקידים יש לבנק המרכזי מבחינת הנפקת כסף. מומחים מכנים את הדברים הבאים:

• ניהול ייצור מטבעות ושטרות, חיזוי צרכי המשק לגבי כמות המזומנים;

• לעבוד עם קרנות מילואים של מזומנים;

• פיתוח כללים בנוגע להליכי משמורת וגביית מזומנים (בעיקר לבנקים מסחריים);

• קביעת דרגות הגנה על תשלומי מזומן, פיתוח נהלים להחלפת שטרות ומטבעות פגומים בחדשים או דומים בערך הנקוב;

• ויסות פעולות הקשורות במזומן.

לבנקים המרכזיים של מדינות רבות אחרות בעולם יש פונקציות דומות למדי. והם עובדים במסגרת עקרונות הדומים לאלו שאומצו בפרקטיקה הרוסית.

הנפקת ניירות ערך

כעת נשקול בפירוט מה נושא המניות וניירות ערך אחרים. קח למשל את המנגנונים המתאימים שעובדים ברוסיה. בפדרציה הרוסית נושא האג"ח והמניות מוסדר על ידי מספר חוקים פדרליים - "על חברות המניות המשותפות", כמו גם החוק "בשוק ניירות הערך". גם המקור החשוב ביותר הוא החוק הגזירה של הבנק המרכזי בנושא התקנים להנפקת מניות.

דקיקות של טרמינולוגיה

חשוב מאוד להבין את ההבדל בין מונחים כמו הנפקת ניירות ערך, הנפקתם ומיקומם. זה לא אותו דבר, על אף העובדה שלעתים קרובות מושגים אלה משמשים כמילה נרדפת. כיוון שכך, יש להבין את הנושא במקרה זה כמכלול פעולות מסוימות של המנפיק המתבצעות במסגרת הנורמות הקבועות בחוקים. בתורו, הנפקת ניירות הערך היא קבוצה מסוימת של מניות או אגרות חוב המשקפות את אותו היקף זכויות קניין ואותן תנאים מבחינת סחר.

על ידי השבת ניירות ערך נהוג להבין את נוהל הניכור שלהם לטובת הבעלים החדש באמצעות עסקאות רשמיות. יחד עם זאת, המונח "הנפקה" המיושם על מניות ואגרות חוב משלב לרוב את שלוש ההגדרות שנתנו לעיל.

טפסי הנפקת ניירות ערך

מה בפועל יש צורות הנפקה לניירות ערך? העיקריים הם כדלקמן. ראשית, מדובר בהנפקה לא ציבורית - בקרב קבוצת משקיעים סגורה. נכון, במקרה זה, מספר בעלי המניות, בהתבסס על תקני חקיקה, מוגבל ל 100 איש. שנית, ניתן לבצע הצעה ציבורית של מניות.

שלבי הנפקת ניירות ערך

אילו מנגנונים משמשים להנפקת ניירות ערך (אם מדובר במתכונת הציבורית שלה)? אם נקרא את החוקים הפדרליים המתאימים, נמצא שם את רצף השלבים הבאים של תהליך זה:

• החלטה שתונפק ניירות ערך;
• יישום נהלי רישום בהתאם להוראות החוק;
• הפקת טפסי מניות (אם מדובר בהנפקה בצורה נייר);
• למעשה, מיקום ניירות ערך;
• נהלי דיווח;

במקרים מסוימים יתכן שיהיה צורך לרשום את מה שמכונה תשקיף ההנפקה, מקור תיעודי שישקף מידע על החברה המנפיק ניירות ערך ומידע אחר הקשור לעבודת המנפיק.

כאשר יש צורך בפליטות

לאיזו מטרה משתמש הארגון בפליטות? העיקרי שבהם הוא משיכת הון השקעה נוסף באמצעות מכירת מניות ואגרות חוב. הנפקה יכולה להתבצע גם אם צורת הבעלות על המיזם הינה חברה במניות משותפות, ויש צורך לחלק מניות בין הבעלים או המייסדים.אפשרות נוספת לשימוש במכשיר פיננסי זה היא הגדלת ההון המורשה של חברה עסקית, המתרחשת עקב הנפקת ניירות ערך חדשים. נוהל זה מכונה בדרך כלל "הנפקת מניות נוספת". לפעמים כל שלושת המנגנונים משמשים את הארגון בו זמנית, במיוחד כשמדובר בעסקים רחבי היקף.

שקול כיצד הסוגים העיקריים של הנפקת ניירות ערך. כלומר, לגבי הנפקת מניות ואגרות חוב.

מה לגבי סוג ניירות הערך הראשון? על פי נורמות החוק הפדרלי הרלוונטי, למנפיק הזכות להציב מניות השייכות לסוג הרגיל, כמו גם לאלה המכונים מועדפים. במקרה השני, שווי ניירות הערך, על פי נורמות החוק, לא יכול להיות גבוה מ- 25% מסך ההון המורשה של החברה.

הכללים להצבת אגרות חוב מסובכות מעט יותר. נלמד אותם ביתר פירוט.

הנפקה ואגרות חוב

השמת אגרות חוב היא אחת הדרכים לגייס הון על בסיס היווצרות חובות חוב של המיזם לקונה. הנוהל להנפקת אג"ח מוסדר אף הוא. המסמך הדרוש כחלק מהתנהלותו הנכונה הוא החלטה רשמית של המנפיק. עליו לכלול סעיפים המשקפים:

• מטרת הנפקת אג"ח;
• אינדיקציה לסוג ניירות הערך;
• הערך הכספי הכולל של ההנפקה;
• המספר הכולל של אגרות חוב;
• ערך נקוב ניירות ערך;
• הליך הסדר עם רוכשי אגרות חוב;
• תנאי מיקום ניירות ערך.

ויסות חקיקה של פליטות

שקול מה יש למעשים המשפטיים הרוסים דרישות הקשורות להנפקת ניירות ערך על ידי מפעלים.

בין אלה שניתן לציין מלכתחילה היא ההוראה (הקבועה בסעיף 24 לחוק הפדרלי) לפיה יש למנפיק הזכות להנפיק מניות בשוק בסכום שלא יעלה על אותם ערכים המצוינים במסמכים המרכיבים, כמו גם תשקיף (אם יש). יחד עם זאת, אם מספר ניירות הערך הוא פחות מהמקורות המתאימים, אזי לא תהיה זו הפרה של החוק.

כלומר, אם, למשל, חברה זקוקה להנפקה נוספת של מניות, אזי המספר הכולל שלהן אינו יכול להיות גדול מהקבוע במסמכים המשקפים את סכום ניירות הערך. אמנם, כפי שצוין על ידי חלק מעורכי הדין, בהחלט ניתן לקבל החלטה בישיבת בעלי מניות, לפיה ניתן להגדיל את ההון המורשה על ידי הנפקת ניירות ערך נוספים, ככתוב במאמר ה -28 לחוק הפדרלי "על חברות משותפות".

התקופה בה המנפיק מתחייב להשלים את הליך השמת המניות היא שנה מרגע תחילת ההנפקה (אלא אם כן צוין אחרת במקורות החוק הרלוונטיים).

אי אפשר להנפיק ניירות ערך מוקדם יותר משבועיים לאחר שהודיעו לרוכשים הפוטנציאליים שלהם על פרטי ההנפקה.

ברגע שהמניות מונפקות, החברה מסכימה למסור דו"ח למחלקה המתאימה על אופן יישום כל הנהלים הקבועים בחוק. שקול את הדרישות הבסיסיות למסמך זה.

דוח ההנפקה

הדוח המכיל מידע על תוצאות עבודתו של המנפיק בכיוון הנפקת ניירות ערך אמור להכיל את המידע הבא:

1. תאריך ההתחלה והסיום של ההנפקה;
2. מחיר מניה;
3. המספר הכולל של ניירות ערך שהונפקו;
4. כסף שהתקבל על חשבון החברה מרוכשי מניות;
5. אם מטבע הגיע, מידע המשקף את נפחו;
6. אם היו נכסים לתשלום מניות - מידע על גודלם.

לאחר מכן נשלח הדוח לרשות הרישום ונבדק תוך שבועיים. אם אין הפרות, המסמך רשום. אם יש תלונות, הסוכנות עשויה להכיר בנושא כלא הוגן. מה המשמעות של זה?

פליטה לא הוגנת

המונח "פליטה לא הוגנת" מעוגן בחוק.הכוונה לפעולות המנפיק אשר עלולות לגרום לעמידה לא נכונה בהליכים שנקבעו להנפקת מניות. ניתן לתקן אותם הן בשלב רישום ההנפקה והן במהלך התקופה בה נחשב הדוח שהוגש בנושא הנפקת ניירות ערך.

מה יקרה במקרה הראשון? המשרד פשוט יסרב להירשם. בשניה, זה מבטל את הנושא. תוצאה מעשית של גילוי פליטות חסרי מצפון תהיה פניית רשות הרישום למבנה ועדת ניירות הערך. במקביל אפשרית אפשרות בה החברה תוכל לחסל את ההפרות שזוהו. אז רשות הרישום עשויה להתיר את חידוש הגיליון.

הנפקה וחבות של עסקים

אם ההנפקה נקראת פסולה בגלל חוסר יושר, המנפיק מסכים להחזיר את הכספים למשקיעים (קונים ניירות ערך). בתורו, המניות מוחזקות לחברה. אם המנפיק מסרב לעמוד בדרישה זו, נציבות ניירות הערך הפדרלית רשאית לפנות לבית המשפט. במקביל, תשלום העלויות האפשריות במהלך השימוע יופקד על המפעל שהנפיק את ניירות הערך באופן לא הוגן. מהן הפליטות מנקודת המבט של אחריות עסקית, אנו יודעים כעת - זו אינה סתם פורמליות.

יתכן גם תרחיש בו התחייבויות המנפיק כלפי קונים בניירות ערך יהיו במונחים כספיים יותר מהשתקף בתשקיף. מקרים כאלה עשויים להתעורר כחלק מהליכים כמו הנפקות מניות נוספות. אז המנפיק מחויב לפצות את כל עלויותיו של קונה ניירות הערך. אם לא יעשה זאת, נציבות ניירות הערך הפדרלית תגיע גם לבית המשפט, אשר עשוי להחליט להחזיר את החוב מהמיזם.