דיסוננס קוגניטיבי הוא מצב נפשי המלווה באי נוחות הנגרמת על ידי אי התאמה או חוסר עקביות במוחם של מספר רעיונות ומושגים סותרים. למרות המורכבות של השם וההגדרה, כל אדם מתמודד עם משהו דומה כמעט מדי יום. לפעמים אנו מבלי לדעת זאת, צוללים את עצמנו במצב דומה, אך לעתים קרובות יותר זה קורה מסיבות שאינן תלויות באדם.
משמעות המושג
דיסוננס קוגניטיבי הוא תופעה פסיכולוגית המלווה בהתרחשות אי התאמה מסוימת בין שני הקוגניציות. לכן, לעתים קרובות, במעשיו, האדם צריך להזניח עמדות חברתיות, או להקריב עקרונות אישיים. בגלל זה נוצרת מחלוקת מסוימת בין פעולה לשכנוע.
כתוצאה מתחילת הדיסוננס הקוגניטיבי, אדם יכול לפנות להצדקה של מעשיו או הזיות משלו, המנוגדים לנורמות המקובלות באופן כללי. אחרת, על הפרט לכוון את מחשבתו לכיוון חדש, אשר יתאים לדעתו של אחרים ולהפחית רגשות מנוגדים.
דיסוננס קוגניטיבי - מהן המילים הפשוטות הללו?
מושגים ומונחים פסיכולוגיים רבים אינם כה קלים להבנה ולהבנת משמעותם. לפעמים נדרש בירור מפורט. זה תקף גם לתופעה של דיסוננס קוגניטיבי. מהן המלים הפשוטות הללו? ההסבר למושג זה פשוט בהרבה מכפי שנראה במבט ראשון.
לכל אדם יש ניסיון חיים ודעה אישית לגבי פיתרון של מצבים מסוימים. עם זאת, לא תמיד ניתן לפתור בעיה מסוימת על בסיס רעיונותיהם שלהם. לפעמים אדם נוגד את דעתו שלו, למשל, למען הזולת, ערכי הציבור או נורמות החוק. הפער הזה בין מחשבות למעשים נקרא דיסוננס קוגניטיבי.
לפעמים זה קורה כי אדם מפר באופן מודע או לא מודע חוקים מסוימים (או אפילו מבצע פשע). במקרה זה, חשוב לקבל תירוץ לא רק מאחרים, אלא גם מעצמך. כך, אדם מתחיל לחפש או להמציא רגעים שיכולים להקל על האשמה על מנת להחליש את הסתירה הפנימית. ראוי גם לציין כי סתירות כאלה יכולות להתעורר לא רק באדם אחד, אלא גם ברמה הקולקטיבית.
דיסוננס קוגניטיבי מתעורר לעתים קרובות כאשר אדם צריך לקבל החלטה חשובה. הפרט מתגבר על ידי ספקות שאינם חולפים גם כאשר מתבצעת הבחירה הסופית. פעילות נפשית במשך זמן מה תהיה מכוונת למיין אפשרויות אפשריות ותוצאותיהן בראש.
גורמים לדיסוננס קוגניטיבי
דיסוננס קוגניטיבי יכול להופיע בגלל כמה גורמים שכיחים, ביניהם:
- חוסר עקביות של רעיונות ומושגים איתם מודרך האדם בעת קבלת החלטות מסוימות;
- ההתבדלות בין אמונות החיים עם הנורמות המקובלות בחברה או במעגל מסוים;
- רוח המחלוקת הנגרמת על ידי הרתיעה מלעמוד בתקנים תרבותיים ואתיים מקובלים, ובעיקר כאשר הם מנוגדים לחוק;
- חוסר עקביות של מידע שהתקבל כתוצאה מחוויה מסוימת עם תנאים ומצבים חדשים.
מחבר התיאוריה
המחבר של תיאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי הוא לאון פסטינגר. הוראה זו הוצגה בשנת 1957 ונועדה להסביר את מהותה, הסיבות והתבניות של תופעה זו. המחבר ראה במושג זה כתופעה של חוסר עקביות בין מחשבות ורעיונות שונים של אדם (או קולקטיבי).
תורת ההיפותזה
התיאוריה של דיסוננס קוגניטיבי מאת ל. פסטינגר מבוססת על שתי השערות עיקריות, שהן כדלקמן:
- לאור העובדה שההתרחשות של דיסוננס קוגניטיבי מלווה באי נוחות פסיכולוגית, האדם יעשה כל מאמץ להתגבר על אי התאמה זו;
- מהפסקה הראשונה אנו יכולים להסיק את השנייה, הקובעת כי אדם בכל דרך אפשרית ימנע ממצבים שיכולים לצלול אותו למצב דומה.
התיאוריה של פסטינגר על דיסוננס קוגניטיבי לא רק מספקת פרשנות והבהרה של מושגים, אלא גם מסבירה דרכים לצאת ממצב זה. בנוסף, המדען שוקל מספר מקרים אמיתיים, שהם הדוגמאות האופייניות ביותר בפסיכולוגיה.
תמצית התיאוריה
הדבר הראשון שראוי לציין הוא העובדה כי התיאוריה של דיסוננס קוגניטיבי מסווגת כמוטיבציה. המשמעות היא שמצב זה מכריע בהתנהגותו של האדם. אנו יכולים לומר כי רעיונות ואמונות הם המשפיעים במידה רבה על פעולותיו של אדם, כמו גם על עמדת חייו. כך, אי אפשר לפרש את הידע רק כמערכת עובדות מסוימות. אלה הם בעיקר גורמי מוטיבציה שקובעים את התנהגותו של האדם הן בחיי היומיום והן במצבים לא סטנדרטיים.
המושג דיסוננס קוגניטיבי משלב שתי קטגוריות. הראשון שבהם הוא אינטליגנציה, אשר נתפסת כשילוב של אמונות וידע מסוימים, כמו גם עמדות כלפיהם. השנייה היא השפעה, כלומר תגובה למחוללי מחלה ומעצבים. ממש ברגע בו אדם מפסיק למצוא קשר או חש סתירות פנימיות בין קטגוריות אלה, מצב של דיסוננס קוגניטיבי נכנס.
התהליך עצמו קשור באופן בלתי נפרד לאירועי העבר ולחוויה של האדם. לכן, לאחר שביצע מעשה מסוים, אדם עשוי להתחיל לחזור בתשובה או לחוש חרטה. יתר על כן, זה יכול לקרות לאחר פרק זמן משמעותי. ואז האדם מתחיל לחפש הצדקה למעשיו או כמה עובדות שיכולות להקל על אשמתו.
כיצד להפחית את הדיסוננס?
מצב הדיסוננס הקוגניטיבי גורם לאי נוחות פסיכולוגית, שהאדם, באופן טבעי למדי, מנסה להיפטר מהם (או לפחות להפחית מעט תחושות לא נעימות). ישנן מספר דרכים שיכולות לעזור להקל על המצב השנוי במחלוקת, כלומר:
- לשנות את קו ההתנהגות שלך (אם אתה מרגיש שאתה עושה לא בסדר, או שאתה פועל בניגוד לאמונותיך, עליך לכוון את מאמציך בכיוון ההפוך, אם זה נראה אפשרי במקרה הספציפי הזה);
- לשכנע את עצמך (הכוונה לחיפוש אחר הצדקה למעשים שלך על מנת להפחית את אשמתם או אפילו לגרום להם להיות נכונים בהבנתם);
- לסנן מידע (כדי לא לחוש סתירות פנימיות, כדאי לתפוס רק נתונים חיוביים ולא לקחת את כל השליליים ברצינות או לעקוף לחלוטין);
- קח בחשבון את כל המידע והעובדות הנוגעים למצב, בצעו מושג עליו ואז בנה קו התנהגות חדש, שייחשב לנכון היחיד.
כיצד להימנע מדיסוננס
מכיוון שתופעת הדיסוננס הקוגניטיבי קשורה לאי נוחות ולחץ פסיכולוגי, אנשים רבים מעדיפים למנוע מצב זה מאשר להתמודד עם השלכותיו אחר כך. אחת הדרכים הזולות ביותר להשיג זאת היא להימנע מכל מידע שלילי שעשוי לסתור את האמונות האישיות שלך או את המצב הנוכחי. שיטה זו משתלבת במושג ההגנה הפסיכולוגית, שפותחה על ידי זיגמונד פרויד, ובהמשך פותחה על ידי חסידיו.
במקרה בו לא ניתן היה להימנע מהתרחשות הדיסוננס הקוגניטיבי, אנו יכולים להילחם נגד התפתחותו נוספת. לשם כך מוחדרים אלמנטים נוספים במערכת הקוגניטיבית אשר נועדו להציג את המצב הנוכחי באור חיובי. במקרה זה, יש צורך להתעלם או להימנע מכל מקורות מידע שיכולים להחזיר אותך למצב הראשוני.
אחת הדרכים הנפוצות והמשתלמות להתמודד עם דיסוננס היא לקבל את המציאות ולהסתגל אליה. בהקשר זה, כדאי לשכנע את עצמך שהמצב מקובל. בנוסף, אם התופעה ארוכת טווח, אז העבודה הפסיכולוגית צריכה להיות מכוונת לשינוי אמונותיהם שלהם.
דיסוננס קוגניטיבי: מקרי מקרה
בחיים האמיתיים, לעתים קרובות למדי אתה יכול להיתקל בתופעות כאלה שגורמות לתחושה של חוסר עקביות או חוסר עקביות של אמונות במצב אמיתי. זו דיסוננס קוגניטיבי. הדוגמאות שלהם רבות למדי.
הדוגמה הפשוטה ביותר היא מדליית הזהב והטרויכניק שנכנסו לאוניברסיטה. הגיוני שהמורים הראשונים מצפים לתוצאות גבוהות ורמת ידע הגונה, ולשני אין ציפיות מיוחדות. אף על פי כן יתברר שהתלמיד המצוין יענה על השאלה בינונית וחסרת השלמה, והשחקן השלושה, להפך, ייתן תשובה משמעותית ומכובדת. במקרה זה, המורה מגיע לדיסוננס קוגניטיבי בגלל העובדה שאמונותיו לא היו בקנה אחד עם המצב האמיתי.
דוגמא נוספת, שצוטטה על ידי הפסיכולוג א 'לאונטייב, ממחישה את הרצון להפחית את אי הנוחות. אז מהפכנים כלואים נאלצו לחפור חורים כעונש. מטבע הדברים, הכיבוש היה לא נעים ואף מגעיל עבור האסירים. כדי להפחית את תחושת אי הנוחות הפסיכולוגית, רבים הקנו לפעולה שלהם משמעות חדשה, כלומר פגיעה במשטר הנוכחי.
ניתן לשקול דיסוננס קוגניטיבי גם ביחס לאנשים עם הרגלים רעים (למשל, מעשנים, או כאלה שמתעללים באלכוהול. זה טבעי שכולם יבצעו במוקדם או במאוחר את הפגיעה בתופעות אלה בגופם. במקרה זה, ישנם שני תרחישים. האדם מנסה בכל דרך אפשרית להיפטר מההרגל הרע, או שהוא מתחיל לחפש תירוצים שבמוחו יכולים לעלות על הנזק האפשרי שייגרם לבריאות.
דוגמא נוספת קשורה גם למצב חיים טיפוסי. כך, למשל, אתה רואה קבצן ברחוב שמבקש נדבה, אבל במראה שלו אתה יכול לומר שהוא לא מגיע כסף או שהוא לא צריך אותו כל כך (או אולי הוא לא מוציא כסף על אוכל או תרופות, אלא על אלכוהול או סיגריות). עם זאת, תחת השפעת עקרונות חייך או אמות המוסר שלך, אינך יכול לעבור ליד אדם כזה. כך, בהנחיית עקרונות ציבור, אתה עושה את מה שאתה לא רוצה.
לפעמים זה קורה שלפני בחינה ביקורתית התלמיד פשוט לא מתכונן אליו. זה יכול להיות בגלל עצלנות, מצבים בריאותיים, נסיבות בלתי צפויות וכן הלאה.לפיכך, מימוש אחריותו לתוצאה ומימוש ההשלכות האפשריות, לעומת זאת, איננו מבצע ניסיונות ללמוד סיכום.
דיסוננס קוגניטיבי נחווה לרוב על ידי בנות המבקשות לרדת במשקל ולהייסר את עצמן באמצעות דיאטות. אם בשלב זה הם רוצים לאכול, למשל, עוגה, אז זה ינוגד את המטרות שלהם ואת הרעיונות הכלליים שלהם לגבי תזונה נכונה. ישנם מספר פתרונות אפשריים לבעיה. אתה יכול להמשיך להתעקש לבד ולהכחיש לעצמך ממתקים, או שאתה יכול להפסיק לחלוטין את הדיאטה, ולוודא שאתה נראה טוב בכל מקרה. אתה יכול גם לעשות לעצמך פינוק חד פעמי, אשר אחר כך יפוצה על ידי רעב או פעילות גופנית.
מסקנה
דיסוננס קוגניטיבי טופל על ידי מדענים ופסיכולוגים רבים. שווה במיוחד לשים לב ליצירותיהם של לאון פסטינגר, כמו גם זיגמונד פרויד וחסידיו. התיאוריות שלהם הן המקיפות ביותר ומכילות לא רק מידע על התופעה עצמה וסיבותיה, אלא גם כיצד לפתור את הבעיה.
ראוי לציין כי התיאוריה המתארת את תופעת הדיסוננס הקוגניטיבי היא מוטיבציה. הסתירה המתעוררת כתוצאה מההבדל בין אמונות ורצונות למעשים אמיתיים, משפיעה במידה רבה על אופן התנהגותו של האדם בעתיד. הוא יכול להשלים עם המצב ולנסות לשקול מחדש את רעיונותיו, אשר יפחיתו מעט את מצב הדיסוננס, ועשוי לפנות לנסות להסביר או להצדיק את התנהגותו, תוך הימנעות מנתונים ועובדות אמיתיות (להגן על עצמו מהעולם החיצון).
כדי להימנע ממצב של דיסוננס קוגניטיבי, עליך להימנע ממצבים ומידע מנוגדים המנוגדים לאמונותיך. כך תוכלו להגן על עצמכם מפני סתירות פנימיות שהתעוררו עקב הצורך לפעול בניגוד לרצונותיכם ואמונותיכם.
