מהי צריכה? נטייה שולית לצרוך

גם בלי להיות מומחים בתחום המקרו-כלכלה, כל אחד מאיתנו יודע מהי צריכת הסחורות. זו קטגוריה שכלכלנים משתמשים בה באופן פעיל, אך יחד עם זאת היא ידועה היטב לאנשים שרחוקים ממדעי הכלכלה.

במאמר זה נדבר על צריכה מעט יותר ממה שהאזרח הממוצע יודע. החומרים עליהם נכתב מאמר זה נלקחו ממשאבים חינוכיים ואנליטיים ופשטו לצורך ההטמעה הפשוטה והמהירה ביותר.

מאפיין כללי

ראשית, אנו נותנים הגדרה מדעית המאפיינת את קטגוריית "הצריכה". אז זו ההוצאה של מוצר מסוים (מוצר או שירות) בתהליך סיפוק צרכיו האישיים. מבחינת המשק הצריכה מעניינת אותנו מהסיבה שהיא תמיד מחליפה כמה סחורות (בעיקר חומר, כלומר כסף) עבור מוצר או שירות שאדם רוצה לצרוך. לפיכך, בשל הרצונות שלנו, יש צריכה. זהו תהליך רגיל - האנושות חיה על מודל כזה כבר אלפי שנים רבות.

מה אנחנו צורכים?

מכיוון שכאמור המטרה העיקרית שהצריכה רודפת היא סיפוק צרכים, אנו יכולים להסיק שאנחנו משתמשים בסחורות שיכולות לספק לנו יתרונות בצורה של צרכים מרוצים. זה, בעיקר מזון, מים, ביגוד, דיור נוח ובטוח, רכב לתנועה. הדברים האלה הם המרכיבים, לפי גורמי הכספים, את הנפח הכלכלי העיקרי. צריכה (זה חל על כל קבוצות הסחורות שהוזכרו לעיל) מאפשרת לך להחליף אותם, לשפר, לפתח ייצור ולהרחיב את מגוון הדברים שמעניינים אנשים.

מסיבה זו, מצד אחד, ישנה גידול בייצור בעקבות הביקוש למוצרים, ומצד שני ישנם אנשים הצורכים סחורות הקיימות בשוק. נכון להיום, המודל מכוון בצורה מושלמת: לרכישת אוכל, דיור, הובלה, אדם צריך לעבוד, לבצע פונקציות מועילות חברתית. בתהליך העבודה הוא יוצר סחורות ושירותים הנצרכים על ידי אנשים אחרים וכן הלאה. מטבע החליפין במערכת יחסים זו הוא כסף שניתן לבזבז על צריכת מוצר כלשהו. מה שיהיה, אדם בוחר באופן עצמאי, מקשיב לצרכיו ולצרכיו.

התמכרות לצריכה

מודל החיים של כל אדם, כאמור לעיל, ניפוי בצורה כזו שעלינו לעבוד על מנת לקבל כסף שיחליף לסחורה או הטבות. אם מישהו לא ירצה לעבוד, הוא לא יוכל להחליף כסף עבור הסחורה, וכתוצאה מכך הוא לא יקבל סחורה חומרית שיכולה לספק את הצרכים הטבעיים. כתוצאה מכך, אדם ינסה למזער את הוצאות הצריכה שלו. לתופעה זו יש צד הפוך, ששמה הוא "נטייה לצרוך".

זה עובד כדלקמן: אם ההכנסה גדלה, בהתאם, גדל כמות הכספים שהולכים לצריכת סחורות. ניתן לייחס זאת גם בעיקרי הכלכלות הלאומיות המודרניות: ככל שההכנסה של תושבי המדינה גדולה יותר, כך הם צורכים יותר סחורות. הטבע האנושי הוא כזה, עד כמה שאפשר, אנו מראים נטייה לצרוך. זהו חוק חברתי המוכיח את הצמיחה המתמדת של צרכינו.

שווקי צריכה

מהרעיונות הכלליים על תיאוריה כלכלית, כל אחד מאיתנו מבין שהשוק הוא מקום מכירת המוצרים.בהתאם, שוק הצרכן הוא, באופן יחסי, הדרכים והמכירות של מכירת סחורות ושירותים. בתיאוריה הכלכלית, קטגוריה זו ראויה לתשומת לב מיוחדת, מכיוון שלימוד השווקים של מוצר מסוים ניתן להתחקות אחר המצב הכללי. אנו נותנים דוגמא קונקרטית.

ישנן שתי קטגוריות של שווקים - נדירים ועודפים. הראשונים הם אלה שבהם יש מחסור במוצרים, האחרונים, נהפוך הוא, מרגישים עודף של סחורות, שבגללם היצרנים נמצאים בתחרות די חזקה.

אם אנו בוחנים את השוק ויודעים שיש מחסור בסחורה בקטגוריה "A", נוכל לומר על האיכות הנמוכה והמחיר הגבוה של מוצרים כאלה. לעומת זאת, בשוק הצרכנים, בו יש מספר גדול של הצעות, המוצרים יהיו איכותיים יותר וזולים יותר, מכיוון שיש מאבק על הקונה.

רמת צריכה

קטגוריה נוספת שיש להזכיר היא רמת הצריכה. זהו מרכיב נוסף המאפשר ללמוד יותר על שוק מסוים. בעזרתו תוכלו לקבוע עד כמה הביקוש למוצר מסוים קיים בשוק צריכה מסוים. בתורו, הדבר מאפשר ליצרנים לחזות את כמות הסחורות הצרכניות שצריכות לייצר.

מבחינה אובייקטיבית ניתן לאמוד את נפחי הצריכה רק בשיטה הסטטיסטית תוך איסוף נתונים על מספר המכירות שבוצעו. כמו כן, כדי לזהות נתונים אלה, אתה יכול לחבר את שיטת המחקר הסוציולוגי, סקרים וכו ', אך כל השיטות הללו לא יוכלו לספק מידע מדויק כמו סטטיסטיקות מכירות פשוטות. דבר נוסף הוא שזה סוד מסחרי ורק ליצרן יש גישה אליו.

היחס

נקודה חשובה נוספת שיש לשים לב אליה כשמדברים על צריכה היא שינוי הדינמיקה שלה. חוקרים כבר זמן רב לא שמים לב לרמתה, אלא לאופן שבו הקשר בין קטגוריות "הכנסה" ו"צריכה "משתנה. זה מאפשר לנו לקבוע את טיבם של אנשים - על מה דיברנו לעיל - על הגדלת הדרישות האנושיות עם עליית ההכנסה. ככל שיש לנו יותר, אנו צורכים יותר. יש אפילו אינדיקטור מיוחד הנקרא הנטייה השולית לצריכה. זהו פרמטר המציין עד כמה רמת הצריכה תשתנה עם עלייה בהכנסה ביחידה אחת (או אחוז, תלוי בסולם המדידה). זה מאפשר לך לתזמן כיצד התיאבון של אנשים משתנה.

אם אנו מצמצמים בצורה דרסטית את כמות המטבע החליפין (הכסף) שעבורם אנו יכולים לקבל הטבות המספקות את צרכינו, באותו אופן שאדם מייעל את צרכיו, הופך אותם לצנועים יותר.

עם זאת, לא רק זה מאפשר לך לגלות את היחס בין הצריכה. זו רק אחת מהשאלות שהוצגו לחוקרים. נושא לא פחות חשוב הוא נושא הקשר בין צריכה לצריכה בקניית מוצרים איכותיים ויקרים ואיכותיים, אך זולים. התוצאות אישרו את הציפיות.

מוצרים באיכות גבוהה ובאיכות נמוכה

קונה מוצרים יקרים יותר, באופן טבעי אדם מוציא יותר כסף. יחד עם זאת, כמובן, הוא מקבל הנאה רבה יותר מהתהליך, וכך הצריכה נוספת שלו עולה. כתוצאה מכך, המחוון האחראי לתוצאה של כמה אהבנו מוצר מסוים גדל באופן יחסי עם הרצון שלנו לחזור על הניסוי ולקבל את אותו המוצר שוב. שוב, הנטייה האולטימטיבית לצרוך מושקת. אלה תהליכים נורמליים שמופעלים אי שם בעומק הפסיכולוגיה האנושית.

החוקרים הבחינו במצב אחר בעת קניית מוצרים באיכות נמוכה. העלויות עבורו היו מעט פחותות מהניסוי הקודם, אך יחד עם זאת, בגלל האיכות הנמוכה יותר, האדם זכה פחות להנאה מהמשאבים שנצרכו.כתוצאה מכך, נחתה רמת שביעות הרצון שלו ואיתה הרצון להמשיך לצרוך את אותם מוצרים.

הערות אלה מועילות בכך שהן משקפות מודל להתנהגותנו בחיי היומיום. כשאתה בוחר באיזה מחיר לקנות עוגיות אתה יכול לשים לב לדפוס בעצמך: כשאתה קונה מוצר יקר אתה מקבל הנאה רבה יותר, בעוד הרצון לקנות עדיין הולך וגדל. ולהיפך, לאחר שטעמתם מוצרים זולים, אתם מבינים שטעיתם, מנסים לחסוך באיכות.

צריכה היא מנוע ההתקדמות

חוקרים רבים העובדים בתחום זה מכנים את צמיחת התיאבון שלנו (כפי שתיארנו מעט לפני כן בטקסט) מנוע ההתקדמות האנושית. אולי הם צודקים: דרך הרצון להשיג יותר אנו מנסים לייצר, בהתאמה, יותר סחורות (סחורות ושירותים). בשל כך, ישנה הרחבה של שווקי מכירות, עדכון המבחר, שיפור טכנולוגיות הייצור וכן הלאה.

עליית נפח

גידול ההכנסה (ומכאן היכולת לענות על צרכיהם) מוביל לעלייה בצריכה. המשמעות היא שככל שאוכלוסיית המדינה מתחילה להרוויח יותר, היא צורכת יותר. דרך דברים זו מעוררת תגובה מחזורית אכזרית, כאשר היצרנים מתעניינים עוד יותר בהגדלת הכמות ובשיפור המוצרים שלהם, ואחריה עלייה נוספת בהכנסה.

גידול ייצור

באופן כללי, עלייה בייצור היא נושא נפרד לדיון. מכיוון שכל הסחורות שנצרכות הן פרי הענף שלנו, והאחרון, בתורו, הוא מנוע ההתקדמות הכלכלית במדינות רבות, ניתן לומר כי ככל שאנו צורכים יותר, כך כלכלת המדינה מתקדמת. הצהרה זו מאושרת באופן חלקי על ידי התזה, האמורה לעיל.

מחקר צריכה

כמובן שאם סיפוק הצרכים באמצעות שימוש בסחורות שונות הוא רכיב מעשי גרידא שכולנו מתמודדים איתו מדי יום, אז לימודו הוא תיאוריה יבשה, לא תמיד קשורה לעובדות. לכן, תפקידם של המדענים הוא, ראשית, לזהות כמה דפוסים של סטטיסטיקות אינדיבידואליות; שנית, לפתח תיאוריות שיסבירו את פעולתן וקיומן; שלישית, לאשר אותם בפועל ולעשות במחקר נוסף בנושאים קשורים. זה בדיוק מה שהאנליסטים העובדים בקטגוריית הצריכה עושים כרגע.

באשר לתהליכים כלכליים, הם כמובן מתרחשים בחיינו ללא השתתפותנו. כל מה שאנחנו צריכים זה לנסות להבין אותם הכי טוב שאפשר כדי שנוכל להימנע מטעויות בעתיד. בנוסף, הבנת האופן בו הכלכלה עובדת יכולה לסייע בפיתוח מסלול חדש למדינה שלנו לשגשג ולהתפתח.