המשימה ותכלית המחקר מהווים את עמוד השדרה של עבודה מדעית. כאשר כותבים עבודות מונחים ותיזות עבודה, עבודות מחקר, המחבר מתחיל תמיד בהצבת נושא בעייתי ובקביעת הכיוונים העיקריים של עבודתו, שקובע במידה רבה את ניסוח המסקנות והמסקנות הנכונות.
מאפיין כללי
המשימה ותכלית המחקר הם בעלי חשיבות מהותית לכל עבודה מדעית. לפי ההגדרה המתאימה של ק 'מרקס, הניסוח הנכון של הבעיה הוא מחצית מההצלחה של ניתוח החומר המדעי. כאן יש לציין כי המטרה היא התפאורה הכללית שהמדען מציב לעצמו בעת פיתרון בעיה מסוימת. ככלל, היא כללית באופייה, יש לה מעט ספציפיות, מכיוון שהיא רק מכניסה את המחבר למהלך העניינים וקובעת את כיוון החיפוש. ניסוחו צריך להיות מדויק ומובן ביותר הן עבור המדען עצמו והן עבור הסוקרים. למרות אופיה הכללי, עם זאת, במתכונתה הכללית ביותר, מבהיר איזו עבודה מייצגת במהותה. יש לקבוע את המשימה ותכלית הלימוד כבר ממש בתחילת העבודה. במקרה זה המשימה מיישמת את המטרה, מבהירה כמה מההוראות החשובות ביותר שלה. לכן בעבודה מדעית מחברים, ככלל, מחלקים כמה משימות לצורך הסבר מפורט יותר על משמעות עבודתם.
מערכת יחסים עם אובייקט וסובייקט
המאפיינים המתודולוגיים החשובים ביותר של מונוגרפיה מדעית, עבודת גמר או תעודה הם נושא ואובייקט. המושג האחרון פירושו באופן הכללי ביותר את מה שמנותח במחקר של בעיה מסוימת. המשימה ותכלית הלימוד חייבים לעמוד במלואו. אך ככלל, המטרה היא המשקפת את השאלה הבעייתית שהתלמיד מציב לעצמו בעת כתיבת יצירה. הנושא מובן כמאפיינים פרטניים, איכויות, צדדי האובייקט הנבדק, משימות התואמות אותו, המסבירות גם במה בדיוק מתעניין המחבר.
תכונות
בעיית המטרה, משימת המחקר היא שגיבושו ונוסחו צריכים לשקף בצורה מדויקת ככל האפשר את הרעיון שהמחבר רוצה להעביר עם יצירתו. אך בשלב הראשוני קשה מאוד לעשות זאת, מכיוון שמדענים מגבשים תחילה השערה, שהעלו בהתחלה כהנחיה כלשהי בחיפושם. בשלב זה חשוב מאוד לחוקר להציג לפחות בערך את מה שהוא רוצה להשיג בסיום עבודתו. המטרה היא רק דימוי מנטאלי, תוצאה של ניתוח בעיה מסוימת, זו התוצאה הסופית, התוצאה הכוללת אותה רוצה המומחה להשיג בסוף עבודתו. המטרה, היעדים, המטרה ונושא המחקר מהווים את עמוד השדרה של כל עבודה, ולכן חשוב מאוד לקשר אותם זה לזה. בסדרה זו, חשוב לקבוע את האמצעים והדרכים לביצוע ניתוח הבעיה. המשימה היא בחירת השיטות והשיטות של הכותב לפיתרון האופטימלי ביותר לנושא העיקרי.
הצהרת יעד
הניסוח הנכון של מאפיינים מתודולוגיים קובע את מהלך כל העבודה המדעית. לפיכך, אין זה מן הסיבה שהמחברים מקדישים תשומת לב כה רבה לניסוח המוסמך של הבעיה והמנגנון המדעי בכלל. המטרה, היעדים, שיטות המחקר קובעות את התוכן והכותרות של פרקים, פסקאות, סעיפים וחתכי משנה. ניסוח יעדי היצירה, ככלל, הוא מסורתי: הוא מצוין במילים כמו "לחשוף", "לבסס", "לקבוע" ואחרים. בעזרת המילים הללו המדען מראה מה בדיוק הוא משיג בעבודתו.ככלל, הוא מבקש לאתר ולאפיין כל היבט חדש של הנושא, לתאר את תכונותיו שלא היו ידועות בעבר, לחשוף את הקשר של תופעות, את קשריהם זה עם זה. זה חשוב עוד יותר מכיוון שקביעת החידוש והרלוונטיות של העבודה תלויה בכך, המוערכת במיוחד בקהילה המדעית. בגיבוש המטרה, המדען מייעד לעצמו ולקוראים את החוקים שהוא מתכוון לציין, או את סיווג התופעות והסימנים. יש לציין משפטים בצורה של פעלים בצורה אינסופית ובצורה לא מושלמת.
הצהרת משימה
בשלב ההכנה השני המדען נחוש עם הפרטים והפרטים איתם יעבוד, ולגינם הוא קובע את יעדי המחקר. מטרת המחקר היא מודל ספקולטיבי אידיאלי כללי של התוצאה הסופית, אך המחבר מנתח עובדות ספציפיות שעבורן הוא צריך לצמצם מעט את התחום.
לכן הוא מחלק את המטרה למספר מטרות משנה, תלוי ברמת הקושי והקושי של הבעיה. עדיף לעבור ממשימה פשוטה למשימה מורכבת יותר - כך תוכלו להשתמש בצורה היעילה ביותר בהזדמנויות העומדות לרשות המחבר. לרוב, מאפיין מתודולוגי זה מציין משפט חיובי, המאפשר להבין טוב יותר נפח גדול של חומר. ישנם מספר סוגים של משימות; בדרך כלל, הם בדרך כלל מחולקים לשלוש קבוצות:
1. אלה שמטרתם לזהות את התכונות, הקריטריונים, המאפיינים החשובים, החיוניים ביותר של הנושא הנחקר.
2. אלה שמצדיקים את הדרכים היעילות ביותר לפתור בעיה.
3. אלה שמסבירים את השיטות שנבחרו לניתוח הבעיה.
רלוונטיות
המטרה, היעדים, מושא הלימוד קשורים זה בזה גם משום שהם קובעים במכלולם את החידוש המדעי ואת המשמעות המעשית של היצירה. עבור תכניות הכשרה, המרכיב האחרון הוא בעל חשיבות ראשונית, מכיוון שבשלב חינוכי זה חשוב ביותר ללמד תלמיד מיומנויות יסודיות בעבודה עם חומר מדעי וחינוכי, כמו גם להקנות בו עניין והבנה של מהי עבודת מחקר מן המניין. עם זאת, בבית הספר לתארים מתקדמים התלמידים כבר מגיעים לרמת התפתחות גבוהה יותר ועליהם להבין את המשמעות המדעית ואת החידוש בעבודתם, לא רק בפועל אלא גם בתיאוריה.
בחירת נושא
נושא המחקר, המטרה, המשימות תלויות בנושא העבודה שנבחרה וכן בבעיה שהוצגה. באופן אידיאלי, מבנה היצירה צריך לחזור לחלוטין על המאפיינים המתודולוגיים הקבועים במבוא. הבעיה נבחרת על סמך נוכחות סתירות בכל תחום מדעי. בנוסף, המחברים מונחים על ידי בחירתם לגבי מידת הידע בנושא מההיסטוריוגרפיה. עניין מיוחד בקהילה המדעית הם אותם נושאים שאינם נחקרים או מעט נחקרים במדע. במקביל, כותבים המחברים מהחשיבות של המשמעות המעשית של היצירה. אכן, עבודה מדעית היא בעלת ערך רק כאשר ניתן להשתמש בתוצאותיה בפועל.
המטרות והמטרות של המחקר מנוסחות גם תוך עין לתפאורה זו. כשהוא מציב לעצמו משימה, המדען מתמקד בעיקר בכמה שימושי ההמצאה שלו יכולה להיות בחברה מבחינה מדעית ומעשית. בנוסף לגורמים לעיל, ישנה חשיבות רבה למצב החברתי-פוליטי, הקובע את העניין בנושא מסוים. במקרה זה, אנו מדברים על מה שמכונה הסדר הציבורי, עליו מדענים לרוב להתמקד.
חיבור לבעיה
המאפיינים המתודולוגיים העיקריים הם יעדי המחקר.החלק העיקרי של היצירה, כלומר הפרקים והפסקאות, מוקדש לחשיפתם, בהקדמה הם נקבעים כהנחיות העיקריות, ובסיכום, בהתבסס עליהם, מסוכמים התוצאות העיקריות. למעשה, קביעת המטרה וגיבושו היא בחירתו של הכותב בדרך היעילה ביותר לפתור את הבעיה. הפיתרון שלה הוא רצף מסוים של פעולות, סוג של אלגוריתם שמוגדר תוך שימוש ביעדים ויעדים. לפיכך, הקהילה המדעית מייחסת חשיבות מיוחדת לגיבושם: חשוב שמאפיינים מתודולוגיים אלה יובאו במשפטים פשוטים, מוכשרים ומובנים.
מקום בעבודה מדעית
יעדים ויעדים מנוסחים בתחילת הקדנציה, תעודה, מחקר עבודת גמר. אין קריטריון אחד לניסוחם; לרשות סופרים ומדענים ישנם רק כמה כללים כלליים המוכרים בדרך כלל ומשמשים לרוב ביצירות. לכן, בעת בחירת משימה, למשל, החוקרים מונחים על ידי אילו שיטות הם ישתמשו, כיצד תיאורטית הם יצדיקו מסקנה זו או אחרת. המאפיינים המתודולוגיים הנחשבים במאמר זה משמשים צעדים לפתרון הבעיה. לכן חשוב במיוחד שהפרקים והפסקאות יבואו במלואם אחר ניסוח היעדים והמטרות, והמסקנות במסקנה מוצגות בצורה מאוד קצרה, ברורה, מדויקת ונכונה בדיוק על בסיס יעדים ויעדים ספציפיים. הם קשורים קשר הדוק להשערה שהיא הנחה והשערה שצריכה הוכחה. במובן זה המטרה דומה להשערה, מכיוון שהיא מייצגת גם את התוצאה הנפשית של עבודה מדעית. כאשר בוחרים את המאפיינים המתודולוגיים הנחשבים, יש להתמקד גם בבעיה, שיטות מחקר וטכניקות מחקר.
שלבי מחקר
אם המטרות כלליות מאוד, המשימות נועדו להבהיר את פעולות המחבר לפתרון הבעיה. ככלל, קבוצה של צעדים מתודולוגיים היא מסורתית. בהתאם לרוחב ולעומק הנושא הנבחר, המדען מציב את משימותיו. אם, למשל, מדובר בשיקול בעיה רחבה, הוא מציב לעצמו את המשימה לנסח הוראות כלליות, לזהות קווי דמיון ושוני, להעריך את מצב האובייקט בשלב זה של פיתוח וכן הלאה. אם מדובר במחקר ספציפי וניסוי, הוא מציב לעצמו את המשימה לנתח אלמנט, לזהות כל אחד מתכונותיו, לבדוק את השפעתו בתנאים מסוימים. כאן יש לציין כי קבוצת המשימות הראשונה מתייחסת בעיקר למדעי הרוח, השנייה למדעים וטכניים.
פרטי משמעת
כאן יש לציין כי על אף האוניברסליות של הגישות בבחירת מאפיינים מתודולוגיים, המשמעת שאליה שייך הנושא הנבחר משפיעה רבות על ניסוחם. לעבודה הומניטרית יש יעדי מחקר כלליים יותר; מטרת המחקר היא ללמוד תופעה חברתית במובן הכללי ביותר. כמובן שכאן אי אפשר להסתדר בלי פרטים, פרטים, עובדות, אך הם משמשים חומר עזר להוכחת השערה או מסקנה. דבר נוסף הוא המדעים המדויקים. כאן החוקר עוסק לרוב בחומר פיזי ספציפי, דרכו העיקרית לפתור את הבעיה לרוב היא ניסוי, שקובע במידה רבה את הספציפיות של מאפיינים מתודולוגיים, מכיוון שכעת על המחבר לתת את הנמקותיו לא על בסיס חומר מדעי, אלא על סמך ניסיון מעשי. .
