החברה המודרנית אינה יכולה לתפקד כרגיל ללא אינטראקציה של אנשים זה עם זה. כל אדם הוא אינדיבידואלי, אך כמובן שמאמינים כי במצבים שונים, עליה להסתגל. זה מאפשר לאדם למצוא עבודה, בן זוג, לנסוע. אופן התקשורת וההתנהגות האנושית נוצר לאורך חייו. הם יכולים להשתנות, בתוספת טכניקות אחרות, וכל סוג אחד עלול ללכת לאיבוד. הגורמים והסיבות שונים זה מזה. המטרה היא אחת: להשיג תוצאה. באמצעות תקשורת אדם מסוגל להשיג המון, אתה רק צריך לבחור את סגנון התקשורת וההתנהגות הנכונים.
סגנונות תקשורת
סגנון התקשורת מאופיין בחיבור היציב הרגיל בין דרכי ושיטות התקשורת לבין המטרות בהן הוא חותר. כלומר, אלה כמה מאפיינים של האינטראקציה בין אנשים. גבר מחפש עבודה חדשה, הוא הגיע לראיון - כאן הוא משתמש בסגנון תקשורת אחד, כאשר הוא מתקשר עם עמיתים - אחר, במשפחה ובתקשורת עם קרובי משפחה - השלישי. סגנונות תקשורת שונים נבחרים לכל סיטואציה ספציפית. לא משנה מה הפעולה שתינקט, מילותיו של אדם יהיו תמיד בסיס לתקשורת.
סגנונות תקשורת פסיכולוגיים
הפסיכולוגיה תמיד טיפלה בבעיות של אנשים שקיימים יחסי גומלין זה עם זה. לפי פסיכולוגים, סגנון התקשורת נקבע על ידי יכולתו של האדם לבחור אמצעי התנהגות מסוימים במצב מסוים. הם חילקו סגנונות תקשורת לשלוש קטגוריות:
- גמיש
- נוקשה;
- מעבר.
עם סגנון גמיש, אדם מכוון היטב בחברה, הוא יכול להעריך את מי שנמצא מולו, להבין במהירות מה עומד על כף המאזניים ואף לנחש מה מצבו הרגשי של בן השיח. עם סגנון נוקשה, אדם לא יכול לנתח במהירות לא רק את התנהגותו, אלא גם את התנהגותו של בן השיח. יש לו שליטה עצמית לקויה ולא תמיד יכול לבחור את דרך ההתנהגות והתקשורת המתאימה. עם סגנון מעבר, לאדם יש סימנים משני הסגנונות לעיל. הוא לא מבין לגמרי מה קורה סביבו, איתו הוא מתקשר, ואיזו דרך אינטראקציה עדיף לבחור.
לימוד סגנונות תקשורת
כאשר לומדים טכניקות תקשורת, עליכם לדעת כי סגנון התקשורת בפני עצמו וסגנון התקשורת בכל מצב הם מושגים שונים. אם לא לוקחים בחשבון את מאפייני אופיו של האדם ואת מאפיין המצב בו הוא נקלע, ההסבר יהיה פשוט חסר משמעות. ישנן מספר רב של שיטות ללימוד סגנונות תקשורת. לדוגמה, A.V. פטרובסקי יצר מערכת של אינטראקציה פדגוגית, המורכבת משני מרכיבים. היא נקראה סגנון התקשורת הפדגוגית.
בשנת 1938 הוקדשה לראשונה לסגנונות תקשורת. הפסיכולוג הגרמני קורט לוין ערך מחקר והסיק סיווג של הקשר בין אנשים השולטים לאנשים שנאלצים לציית. לאחר מכן הוא הפך למקובל ונמצא בתוקף. סגנונות התקשורת הפדגוגיים שלו כוללים:
- סמכותי;
- דמוקרטי;
- ליברל.
מאפייני סגנונות תקשורת פדגוגיים
סגנונות של תקשורת פדגוגית הוגדרו כטכניקות ופעולות רגשיות של המורה ביחס לתלמיד. התנהגות המורה נקבעת על ידי הבנתו את המטרה אותה הוא חותר בהוראת הילד. לרוב, אין זה אלא ללמד את הילד את היסודות של נושאו, להעביר את הכישורים שתלמיד יצטרך בכדי להשלים משימה, או שזה יועיל לו בהמשך חייו. במקרה זה המורה לוקח בחשבון גם את סגנונות התקשורת של הילד.אצל ילדים תקשורת אינה מתרחשת כלל, כמו אצל מבוגרים. המורה זקוקה לקצת יותר זמן, מאמץ ותשומת לב בכדי להסביר לילד את החומר. התקשורת עצמה מתבצעת באמצעות הוראות, הסברים, שאלות, הערות ואפילו איסורים.
סגנון תקשורת סמכותי
סגנון תקשורת סמכותי מרמז שהמורה שומרת לעצמה את הזכות לפתור סוגיות באופן עצמאי. הם יכולים להתייחס למערכות יחסים בין תלמידים, לפעילות בכיתה, או להתייחס לכל תלמיד באופן אישי. ככלל, משטר כזה כולל גם דיקטטורה ודאגה לפקודים. אצל מורים כאלה, לעתים רחוקות התלמידים אינם מסוגלים להיפתח באופן מלא ולהראות את יכולותיהם. היוזמה יכולה לגרום לקונפליקט בין המורה לתלמיד. האמונה של המורה שרק חשיבתו נכונה וכל השאר כוזבים, אינה מאפשרת לשני הצדדים ליצור אינטראקציה פרודוקטיבית. לא ניתן להעריך את תגובת הילד בצורה מספקת מכיוון שהמורה פשוט לא מבין את התלמיד ומבוססת רק על מדדי ביצוע. מעשיו הרעים בעיני המורה עולים בהכרח לקדמת הבמה, בעוד שמניעי התנהגותו אינם נלקחים בחשבון.
סגנון תקשורת דמוקרטי
סגנון תקשורת דמוקרטי נחשב לטוב ביותר, מכיוון שהמורה מבקש לעזור לתלמיד, להשתמש בכל כוחו ויכולותיו, להפעיל את תפקיד הילד בכיתה. אינטראקציה ושיתוף פעולה הם המטרות העיקריות של סגנון זה. המורה מעריך, קודם כל, את מעשיו הטובים של התלמיד, מתייחס אליו היטב, מבין אותו ותומך בו. אם המורה רואה שלילד אין זמן לקלוט מידע או שאינו מבין משהו, אז הוא בוודאי יאט את הקצב ויסביר את החומר ביתר יסוד, ישים את הכל על המדפים. המורה מעריך כראוי את יכולות המחלקה ויכול לחזות את כיוון התפתחותו. הוא לוקח בחשבון את האינטרסים והרצונות של תלמידיו. כמה שיטות להוראה ותקשורת עם תלמידי מורה בסגנון דמוקרטי נחותות מעט משיטות הסגנון הסמכותי של עמיתיהן, אך לשעבר יש אקלים טוב יותר בכיתה. ילדים מרגישים הרבה יותר חופשיים.
סגנון תקשורת ליברלי
שיטות ההוראה של מורה בסגנון ליברלי שונות מהשיטות הכלולות בסגנונות תקשורת אחרים של מורה. הוא מבקש לצמצם את כל הסיכויים לקחת חלק בחיי הכיתה, לא רוצה לשאת באחריות לתלמידים. המורה מוגבל לביצוע אך ורק בתפקידיו הפדגוגיים. סגנונות התקשורת של המורה שהוא משלב בעבודתו כרוכים בביצועים אקדמיים לקויים. הוא אדיש לבעיות הן של בית הספר והן של ילדים, וכתוצאה מכך קשה לו מאוד לשלוט בתלמידים.
מאפייני סגנונות תקשורת עסקיים
סגנונות של תקשורת עסקית משמעותם כל פעולה או שיטת תקשורת שמטרתה להשיג תוצאה כלשהי. יחד עם זאת, המשימה העיקרית של המשתתפים בשיחה היא לחזק את הרעיון של עצמך כחבר בצוות או בחברה כולה. המשתתף, כביכול, לובש את מסכת החג שלו ובמשך זמן מה הופך לאדם אחר. הטקס המוזר הזה, מצד אחד, לפעמים נראה חסר טעם ומשעמם, ומצד שני, מדובר במשחק, שהכללים שלו אדם יודע מראש ועליו לעקוב אחריהם.
סגנון תקשורת ריטואלי
סגנונות של תקשורת עסקית כמו טקס משמשים לרוב בחברות שחבריהן מכירים זה מכבר. וכך הם נפגשים, מבלים יחד יחד, ונראה שאחרי שנים אלה הנושאים המדוברים בחברות אלה לא השתנו כלל. לפעמים אתה יכול אפילו לחזות מה יגיד משתתף מסוים בשיחה, אך עם זאת, כולם מרוצים מהכל ואחרי יום, חלקם אפילו חשים סיפוק מהזמן שנלקח.סגנון תקשורת כזה נחשב למקרה טיפוסי של סגנון פולחני, בו איכות התקשורת עולה לקדמת הבמה ולא תוכנו. כך, עצם החיזוק של רעיון עצמך כחבר בצוות מתרחש, במקום בו כולם תופסים מקום, כולם חשובים. דעותיו, ערכיו, השקפת עולמו חשובים.
מקרים שבהם אדם שעונה על השאלה "מה שלומך?" תמיד עונה באופן חד משמעי: "בדרך כלל", וכעת פתאום מתחיל לספר סיפור מפורט על חייו, משפחתו, ילדיו ועבודתו, הם נקראים מעבר לריטואל. התנהגות אנושית לא טיפוסית כזו, שתמיד ניתן לנחש את תגובתה, מפרה את רעיון הטקס, מכיוון שהעיקר ללבוש מסכה, בין אם זה יחסים חברתיים או בין-אישיים.
סגנון תקשורת מניפולטיבית
עם סגנון תקשורת זה, האדם נתפס על ידי אחרים כאמצעי למטרה. ככלל, בן השיח מנסה להראות את הצדדים הטובים ביותר של מטרתו, כך שיעזור בהשגתה. למרות העובדה שלשני המשתתפים בשיחה יש רעיונות שונים לגבי מרכיב המטרה הזו, מי שמיומן יותר בתמרון שיטות ינצח. במקרים כאלה, בן השיח יודע על הסיבות להתנהגותו של בן הזוג, על שאיפותיו, רצונותיו ויכול להפוך את מהלך האירועים לכיוון אליו הוא זקוק. מניפולציה אינה בהכרח שיטה גרועה. יעדים רבים מושגים בדרך זו. לפעמים, על מנת לשכנע אדם לעשות מעשה, לגרום לו לפעול, יש צורך לפנות לסגנון תקשורתי מניפולטיבי.
ניתן להשוות זאת לשיטת התקשורת של מנהל הביניים. הוא מדבר עם הממונים עליו בטון אחד, אך עם הכפופים לו בנימה שונה לחלוטין. לפעמים זה לא נעים, אבל זה בלתי אפשרי בדרך אחרת.
ישנם מקרים בהם כל סגנון התקשורת של האדם מסתכם במניפולציה. בשל השימוש התכוף מדי בשיטה זו על אדם, שכנועו ודחיפתו הבלתי פוסקים, האחרון עשוי לשקול מניפולציה כדרך הנכונה היחידה לצאת מהמצב.
סגנון תקשורת הומניסטי
סגנון התקשורת ההומניסטי עוסק ביחסים בינאישיים שבהם אדם רוצה להיות מובנים, נתמכים, וייתן עצות שאפשר להזדהות איתם. בתחילה, סוג זה של תקשורת אינו מרמז על מטרה כלשהי, המצב מורכב מאקטואליה. סגנון תקשורת זה יכול להיקרא כנה מכל הקיים, כאשר אותם אירועים הם אינטימיים, וידויים. השיטה העיקרית שעובדת כאן היא הצעה, והדדית. כל אחד מבני הזוג נותן השראה לשני שהוא ראוי לאמון, שאחד מוכן להקשיב, והשני הוא לספר מה מדאיג אותו.
תקשורת כזו יכולה להתרחש לא רק בין יקיריהם לקרובי משפחה. לדוגמא, אדם בתוך כמה עשרות דקות יכול להכיר בן שיח שרכב איתו באוטובוס במושב הסמוך או לספר לו הרבה על עצמו, אך אינו מכיר את האדם איתו הוא עובד כבר כמה שנים. שיחה עם מטייל אחר מביאה כמה גילויים לגבי עצמך, גורמת לאנשים להרגיש זה את זה, להזדהות. אבל לשיחה עם עמית יש מטרות שונות לחלוטין.
