מהי הגדרת יעדים? קביעת יעדים בפדגוגיה

הגדרה נכונה של מטרה אינה משימה קלה. קביעת יעדים היא קטע שלם במדע שצריך ללמוד בזהירות לפני שתתחיל בתהליך עצמו. גישה לא נכונה להצבת יעדים, בכל סוג של פעילות אתה יכול להכשיל את עצמך לכישלון מראש.

במאמר נתמקד בחלק כזה כמו קביעת יעדים פדגוגיים. אחרי הכל, מדובר במורה העומד לרוב בפניו קביעת יעדים בכיתה, והצלחת התהליך החינוכי בכללותו תלויה באופן שהוא עושה זאת.

מושג כללי של קביעת יעדים

קביעת יעדים היא הבסיס לא רק לפדגוגיה, אלא גם לכל פעילות שהיא. זהו תהליך שבוחרים משימה מסוימת, ומחשבים את הדרך והשיטה לעקוב אחר יישומה. הקפידו לקחת בחשבון את כל הגורמים הנחוצים המלווים אדם בזמן שהוא מתקדם בכיוון הנכון.

בפעילות פדגוגית הגדרת המטרה היא אותו תהליך, רק שלא כמו עסקים למשל, המשימה היא חינוכית. אם כבר מדברים על יעדים, עליכם להבין שהם יכולים להיות בעלי אופי שונה, כלומר לבנות בקנה מידה. בהתאם לכך, אנו מכירים את המטרות הבאות:

• סולם לאומי;
• מבנה נפרד או שלב נפרד בחינוך;
• חינוך לקטגוריות גיל שונות;
• כשלומדים דיסציפלינות שונות;
• הנובעים במהלך ההכשרה והוצבו מיד לפני לימוד נושאים וכו '.

כפי שאנו רואים, המשימות יכולות להיות שונות לא רק מבחינת הניסוח, אלא גם בגישה.

פונקציות הגדרת יעדים

כבר הבנו שהצבת יעדים היא צעד חשוב להשגת הצלחה בכל תחום שהוא. אז הגישה שנקבעה לניהול חשובה לא פחות מקביעת יעדים בפדגוגיה.

קשה למצוא הגדרה מדויקת לתפקודים של תהליך זה, מכיוון שיש ניסוחים רבים ושונים. אבל כולם מסכימים כי המטרה של כל חברה היא בסיס העבודה. אך כשלעצמו, היא אינה יכולה לעבוד באופן עצמאי מבלי להבהיר משימות ניהול קטנות יותר.

לפיכך ניתן לכנות את הדברים הבאים כפונקציה תכנונית. ובהתאם לאיזה תפקיד המטרה ממלאת בניהול, ניתן גם לבדל את התפקיד הניהולי. האחרון מלווה את המנהיג לאורך כל הפעילות ומוביל להצלחה.

ישנן השקפות שונות לגבי ההגדרה: להגדרת המטרה יש תפקיד מכונן או ארגוני. כאן ניתן לומר ששניהם נכונים בחלקם. אחרי הכל, משימות נקבעות הן בתחילת הפעילות, והן לאורך כל משך שלה עד ליישום שלה בכללותה. כך שלא ניתן לחלק את התהליך לתחומים פונקציונליים שונים. הם שזורים זה בזה ועוקבים אחרינו בכל שלבי העבודה או הלימוד.

מטרה והגדרת יעדים

אבל בואו נחזור בכל זאת ספציפית לפדגוגיה. התחום הזה הוא שהכי מעניין אותנו. למורה חשוב לדעת כי בהגדרת משימה עליו לקחת בחשבון את השלבים הבאים של קביעת המטרה:

1. המורה מנתח בזהירות את תוצאות הפעילויות שבוצעו קודם לכן.
2. אבחון כל תהליך החינוך וההכשרה מתבצע.
3. מטלות המשימות שהמורה רואה לנכון לפעילות זו.
4. קביעת יעדים מקיפה מתבצעת תוך התחשבות בכל דרישות הצוות והמוסד.
5. בהתאם לכל הגורמים נעשים תיקונים בגירסה המקורית, נגזרות ניסוחים מדויקים יותר.
6. נערכת תוכנית של פעולות ספציפיות.

לאחר שהתמודד עם כל השלבים הללו, המורה יכול להתחיל לעבוד בבטחה, בציפייה לתוצאות חיוביות.

יעדים גלובליים

בקביעת המשימה, על המורה לקחת בחשבון לא רק נסיבות אישיות, אלא גם עולמיות. תכנון וקביעת יעדים הם תהליכים בלתי ניתנים לפירוק, וכשאנחנו קובעים את כוונותינו אנו מתכננים גם את הדרך להשגתם.

המטרה העולמית בתהליך החינוכי היא ליצור אישיות עם התפתחות מקיפה. אפילו בימי קדם, מדענים גזרו מהניסוח האידיאלי הזה. אדם כזה חייב להיות מסוגל לפתח את כל מעלותיו ותכונותיו החיוביות כדי לשרוד בעולם שהשתנה במהירות ודרש מאדם יותר ויותר כישורים. ככל שהעולם השתנה, ניסוח המטרה הגלובלית השתנה גם הוא. בשלב זה הדגש הוא על היכולות היצירתיות של הפרט ועל היתרונות שהוא יכול להביא לחברה.

יעדים היסטוריים

סולם יעדים זה צר יותר ומתייחס לשלב ספציפי בהתפתחות החברה. זה לוקח בחשבון את התכונות של אירועים היסטוריים כרגע, את החשיבות של תכונות מסוימות בשלב מסוים של התפתחות המדינה. כאן נלקחים בחשבון גורמי חינוך כאלה:

• היבט רוחני;
• פיתוח תחושת אחריות כלפי המדינה;
• היבט משפטי;
• התפתחות עצמית תרבותית
• יחס סובלני כלפי אחרים;
• היכולת להסתגל הן בתוך כל חברה והן בתחום העבודה.

כל ההיבטים הללו באים לידי ביטוי בהגדרת המטרה, אך הדבר נעשה תוך התחשבות במצב ובפעילות הספציפיים.

מטרות אינדיבידואליות

הגדרת יעדים בשיעור היא שיקול צרה יותר של התהליך. גישה אינדיבידואלית מבטאת את הצרכים הטמונים באינדיבידואלים ובדיסציפלינות ונושאים שונים. בהתחשב בכל הגורמים (כולל נסיבות משפחתיות של ילדים), וכן ניתוח היכולות של כל משתתפי הפעילות, המורה מציבה יעדים ספציפיים. הגישה כאן עשויה להיות גם שונה:

• סגנון חופשי - יעדים מוגדרים יחד, לאחר דיון ואישור של כולם;
• סגנון נוקשה - המטרה נקבעת באופן ספציפי על ידי המורה מול התלמידים, קבועה מראש ומתוכננת;
• סגנון משולב - המורה קובע את המטרה באופן עצמאי, ודרכי היישום ושיטות הפיתרון נדונים יחד עם התלמידים.

איזה סגנון לבחור תלוי בסיטואציה, בקטגוריית הגילאים של התלמידים וביכולותיהם, כמו גם בפרטי המשמעת.

גורמים חשובים

תהליך קביעת המטרה מושפע מגורמים רבים שחשוב לקחת בחשבון. אם מתעלמים מאחד מהם, יש סיכוי שלא להגיע לתוצאות הרצויות. אז המורה בעת קביעת המשימות נחוץ:

• לקחת בחשבון את הדרישות האינדיבידואליות של הילד, המורה, בית הספר או מוסד חינוך אחר המקיף את החברה והחברה בה מתגוררים המשתתפים בתהליך;
• ללמוד את תכונות ההתפתחות הכלכלית כרגע, כמו גם את כל הנסיבות הקיימות במוסד;
• לנתח את גורם הגיל של התלמידים, את יכולותיהם ואת האווירה בצוות.

אתה תמיד צריך לזכור את העיקר: אתה צריך להמשיך מקטן לגדול. כלומר, העיקר בתהליך הוא האינדיבידואל, האישיות.

רכיבי הגדרת יעדים

לאחר ביצוע ניתוח של כל הקשור להגדרת יעדים, אנו יכולים להסיק מסקנה מוגדרת לגבי מרכיבי התהליך הזה. המרכיבים העיקריים והעיקריים בהגדרת המטרה הם הבאים:

1. ההצדקה הראשונית, ואחריה ההצהרה הישירה של הבעיה לאחר מכן.
2. זיהוי השיטות שבאמצעותן יושג ויבוצע.
3. חיזוי מוקדם של התוצאות שהמורה מצפה לקבל.

תרצו או לא, חייבים להגשים את שלושת המרכיבים הללו, מכיוון שאדם צריך לראות בבירור לא רק את המטרה, אלא גם כיצד הוא משיג את התוצאה, ומה יקבל כאשר יגיע אליו. זה חשוב מאוד ונחשב לבסיסי בתחום פעילות זה. זה סוג של מוטיבציה הן למורה והן לתלמידים.

דרישות להגדרת יעדים

כפי שכבר הבנת, פעולת הגדרת המטרה כוללת גורמים רבים ומגוונים. כל תהליך הלמידה מורכב מקבוצת משימות קבועה. משימה אחת מושגת, אחרת נקבעת וזה קורה כל הזמן תוך כדי תהליך הלמידה. וכל זה קורה בחיבור הדוק בין גוף התלמידים, המורים ובית הספר. וכדי שזה יצליח, עליכם לדעת כי יש לבצע הגדרת יעדים תוך התחשבות בדרישות מסוימות:

1. אבחון הזדמנויות, פירוש הדבר שעל המורה להציב יעדים רק לאחר עיון מעמיק בכל הרכיבים והגורמים הנחוצים.
2. יעדים אמיתיים, כלומר קביעת יעדים שניתן באמת להשיג בפעילויות ספציפיות עם אנשים ספציפיים. לאחרונה הוקדשה תשומת לב רבה לכך, גישה אינדיבידואלית לאימונים ממלאת רק את התפקיד הזה - לקחת בחשבון את היכולות של כל משתתף. אתה יכול להגדיר קבוצה אחת של תלמידים משימה שהיא אמיתית עבורם, אך יחד עם זאת זה יהיה קשה מדי לילדים אחרים, כלומר אתה צריך לגשת לזה באופן דיפרנציאלי.
3. על היעדים להיות עקביים, מה שאומר חיבור קבוע של דרכים ומשימות שונות בתהליך ההכשרה והחינוך. אינך יכול להציב אפשרויות סותרות באותו שלב, זה לא יוביל להצלחה. כמו כן, אם מוגדרת מטרה גדולה, עליכם לחלק אותה למטרות משנה ובכל פעם להניע את התלמידים להתגבר על השלב הבא.
4. המשימות צריכות להיות ברורות ומנוסחות לכל משתתף בתהליך, יש לזהות אותם בכל פעם שהם משתנים.
5. חובה לנתח את התוצאה (חיובית או שלילית), אך יש לעשות זאת על מנת לתכנן נכון פעילויות בעתיד.

כל הדרישות הללו אינן משהו מיוחד או חדש והן ידועות לכל מורה. חשוב שהם לא יזכרו רק, אלא יובאו בחשבון בעת ​​קביעתם.

הגדרת המטרה היא סכמטית

על מנת להבין ולזכור נכון כי הגדרת יעדים היא תהליך רב-פונקציונלי, אנו נציג בפניכם תוכנית בה ניסינו להציג את כל הצרכים, כמו גם גורמים ותנאים המשפיעים עליהם בחינוך והכשרה.

מסקנה

בסופו של דבר, אנו מסכמים את כל מה שדנו במאמר. אז הגדרת יעדים היא חלק בלתי נפרד מהתהליך החינוכי. בכדי שהוא יצליח, המורה צריך לא רק להציב מטלות באופן עיוור ולבצע אותן, לא משנה מה. יש לקחת בחשבון את כל המרכיבים, התנאים, הגורמים, כמו גם את המאפיינים האישיים של התלמידים.

בהתאם לאירועים היסטוריים נבנה שלב ההתפתחות של החברה, התנאים הכלכליים, שרשרת של יעדים גדולים, קטנים ובינוניים. על מנת לקבוע יעדים נכונים תמיד, מורה צריך לעסוק באופן קבוע בהתבוננות פנימית, לשפר את כישוריהם הפדגוגיים וגם לקיים קשר הדוק עם גוף התלמידים וגם עם המבנה החינוכי בכללותו.

והאחרון, להצלחה בכל התהליך הזה, יש צורך בגישה מקיפה ביותר, וכאשר באבחון יש לקחת בחשבון לא רק את פעולות התלמידים, אלא גם את יכולותיהם.