ימי עבודה בשנה ברוסיה. משרה חלקית

לעתים קרובות ניתן לשמוע שלפני שאנשים עבדו הרבה יותר מהיום, הם עבדו יומם ולילה, תוך כדי שהם קיבלו פרוטות אומללות. מהפכת אוקטובר, לדעת מספר עצום של אנשים, שינתה את הכל בצורה דרמטית: ימי העבודה הפכו קצרים יותר, הוכנסו ימי חופש נוספים, ותנאי העבודה עצמם הפכו טובים יותר. האם זה כך? בואו ננסה להבין איזה סוג יום עבודה הוא ברוסיה.

טיול להיסטוריה. צמיתות

נתחיל בסיפור. כולם יודעים על קיומה של צמיתות, שם יום העבודה היה לא סדיר ובלתי מוגבל. באותם זמנים רחוקים היה מספר מסוים של שעות עבודת חובה עבור המאסטר, וחוץ מזה היית צריך לדאוג לחווה שלך - לאנשים באמת לא היה זמן פנוי. עם רכישת החופש האישי, המצב היה צריך להשתפר, אך עם זאת, בשנים הראשונות לאחר ביטול הצמיתות, היו האיכרים נאלצים לעבוד קשה עוד יותר כדי להרוויח כסף כדי לקנות את משפחתם וכמובן את עצמם.

מלכים מדי פעם ניסו להתערב במצב העבודה. לדוגמה, קתרין השנייה הסדירה יום עבודה של עשר שעות לנשים ולילדים, וניקולס השני הגביל לחלוטין את עבודת הילדים ואסר על נשים להיות מועסקות בעבודות לילה.

היי, יותר כיף, מעמד עובדים!

השלב הבא היה היווצרות הפרולטריון, מעמד הפועלים. משנת 1897 עד 1904, יום העבודה הצטמצם מ 11.5 שעות ל 10.5, הנתון הסופי, אגב, הוא פחות מאשר באיטליה, בלגיה, גרמניה באותה תקופה. עד 1917 שעות עבודה היה 8.4 שעות - זה היה שינוי מדהים. היו הרבה פחות ימי עבודה בשנה באותה תקופה - תשעים ואחד יום נפלו בשלל חגים, עם זאת הייתי צריך לעבוד בשבתות.

סטאלין לא עליכם!

אחרי המהפכה ומלחמת העולם הראשונה המדינה באמת חורבה: כולם, קטנים עד גדולים, פעלו לשקמה. יש דעה כי בכוחם של הסובייטים, תחת סטלין, ימי העבודה היו הרבה יותר ארוכים מאשר לפני המהפכה. אבל במציאות, הכל היה שגוי לחלוטין.

בשנות הארבעים הקשות, כשכל המפעלים עבדו בקצב מואץ, היו העובדים שישה חגים בשנה ו 52 ימי ראשון שאינם עובדים, הוקצו 12 יום לחופשה. מסתבר שהיו 295 ימי עבודה בשנה (365-52-6-12), והשבוע הסטנדרטי היה 48 שעות עבודה.

לשם השוואה, ברוסיה הטרום-מהפכנית, עובדים קטינים (עובדי גיל 12-15 נחשבו ככאלה) היו אותם 52 ימי ראשון, 14 חגים, ועוד 19 חגים אורתודוכסים, יתר על כן, 24 בדצמבר היה משרה חלקית (עד 12 שעות). עשרה ימים נוספים הגיעו מהחופשה. לפיכך, העובד הקטין-מהפכני עבד 270 יום בשנה (365-19-14-52-10), והרגיל שבוע עבודה היה 52 שעות.

ואיפה תחת סטלין עבד יותר?

היום

נחזור בזמננו. כמה ימי עבודה יש ​​לעובד הממוצע במאה העשרים ואחת?

אם ניקח בחשבון את התקופה משנת 2014, נוכל לומר שהמצב השתפר מעט: אז היו רק אחת עשרה חגים שאינם עובדים, משרה חלקית (שעה פחות מהרגיל) מונתה חמש פעמים, בחגים.

להמשיך הלאה בשנת 2015. בשנה שעברה בילו 13 יום בסופי שבוע הקשורים לחגים, ועוד 5 ימים היו עובדים במשרה חלקית. כבר לפחות קטן, אך עדיין מתקדם.

ומה השנה הנוכחית שמתכוננת לנו? לא שלם יום העבודה יקצר אורך יום העבודה למשך שעה הוא שלוש פעמים בלבד השנה, 119 יום ייפולו בחגים ובסופי שבוע (אם לוקחים בחשבון את שבוע העבודה בן חמשת הימים), ולכן הרוסים יצטרכו לעבוד 247 יום.

השווה את הדמות עם מה שהיה לנו קודם? עובדים צעירים קדם-מהפכניים - 270, עובדים צבאיים - 295. ואנחנו עובדים הרבה?

ומתי ההפסקה?

ועכשיו קצת על דברים נחמדים. חגים ארוכים אוהבים הכל, אין עוררין על זה. כמובן שהמושג הזה הוא יחסי, אך עדיין. ימי העבודה של השבוע מבוטלים מה -1 עד 10 בינואר, כך שכולם יוכלו ליהנות לחלוטין מהשנה החדשה, אז מה -21-23 בפברואר, עליכם לברך ביסודיות את מגיני ארץ המוצא, ואז מה -5 עד 8 במרץ, לנשים מקסימות יש אפילו יום חופש אחד יותר מ הגברים חוגגים את החלק הראשון של חגי מאי בין 30 באפריל ל -3 במאי, ובין התאריכים 7 עד 9 הרוסים חוגגים את יום הניצחון, לסוף השבוע הארוך של 11-13 ביוני, חגגים את יום רוסיה, ואז, אחרי הפסקה ענקית, מ -4 6 באוקטובר יביא את יום המהפכה באוקטובר. השלילי היחיד, חלק מהימים שיעניקו לנו יצטרכו להסתדר.

הרוסים יאבדו את סוף השבוע שלהם ב27- בפברואר (לציון 22, אגב, יש אופציה חלופית - 20 בפברואר), 5 במרץ (לחג 7, אפשרות נוספת - לדחות את יום החופשה מה -3 בינואר, שכבר נחשב לא עובד), 1 במאי, שיחל ביום ראשון, אנשים יוכלו ללכת למחרת, אותו דבר בין 12 ל -13 ביוני. השנה יהיו יותר הזדמנויות להירגע מאשר בקודמות, וזה כמובן מצוין.

במקום מסקנה

אגב, בשנת 2014 הועלתה השאלה לגבי מעבר הרוסים לשבוע עבודה של ארבעה ימים במקום השבוע הקלאסי בן חמשת הימים, וגם לגבי שכר שעתי (באותה תקופה התבססו האיגודים המקצועיים על הנתון של 128.91 רובל לשעה). ככל הנראה, הפרויקט לא התקבל לאחר שהחליט שהדבר יפגע משמעותית במצב הכלכלי במדינה. אנו מפגרים אחרי מדינות אירופה, בהן רמת הפיתוח הטכנולוגי גבוהה בהרבה משלנו, ואנחנו מנסים להתגבר על הפיגור הטכני הזה על ידי הגדלת מספר שעות העבודה.

יחד עם זאת, לטענת האיגודים המקצועיים, יש לקצר את ימי העבודה על מנת להגביר את היעילות של העובדים ולתת להם יותר זמן פנוי לדאוג לבריאותם שלהם. יתר על כן, ככל שאתה עובד פחות, אתה רוצה לדלג פחות על עבודה זו והעובדים הם בעלי מוטיבציה יותר. כל הטיעונים הללו הם די כבדי משקל, אך, אבוי, המצב נותר זהה.

אגב, רוסיה תופסת את אחת העמדות הבכירות בדירוג המדינות הכי "מהלכות": רק למדינות כמו ארגנטינה (רבות מתשע עשרה), קולומביה (שמונה עשרה), תאילנד (חמש עשרה) יש יותר ימי חופש; פחות מכל שאר מדינות אירופה. ברזיל ואינדונזיה נחשבות לעבודתן הקשה ביותר: יש להם רק חמישה חגים במשך שנת עבודה שלמה. גרמניה וקנדה משתנות באופן משמעותי את מספר ימי החופשה הנוספים בהתאם לאדמה.