החינוך הרוסי עבר שינויים רבים בשנים האחרונות. הממשלה מיישמת רפורמות רבות בתחום זה. היקף המידע שתלמידים מקבלים מתרחב משמעותית, וגם הבסיס המתודולוגי של הפדגוגיה משתנה.
במוסדות חינוך מודרניים נעשה שימוש נרחב בשיטות אינטראקטיביות, כמו גם אמצעים מודרניים להשגת מידע: מחשבים, אינטרנט, לוחות אינטראקטיביים ועוד. בתנאים כאלה, חשוב להפעיל באופן פעיל גישות חדשות ללמידה. ביניהם, היעילה והמבוססת ביותר היא גישה לפעילות מערכתית בחינוך. נכון לעכשיו, זה נלקח כבסיס לתקן החינוכי של המדינה הפדרלית.
הרעיון של גישה פעילות מערכתית ומטרותיה
גישת הפעילות המערכתית היא שיטה כזו בה התלמיד הנו נושא פעיל בתהליך הפדגוגי. במקרה זה המורה חשוב להגדרה עצמית של התלמידים בתהליך הלמידה.
המטרה העיקרית של גישת הפעילות המערכתית בהכשרה היא לעורר את העניין של האדם בנושא ובתהליך הלמידה, וכן לפתח את כישוריו לחינוך עצמי. בסופו של דבר, התוצאה צריכה להיות חינוך של אדם עם אורח חיים פעיל, לא רק באימונים, אלא גם בחיים. אדם כזה מסוגל להציב יעדים, לפתור משימות חינוכיות וחיים ולהיות אחראי לתוצאה של מעשיו. כדי להשיג מטרה זו, על המורים להבין: התהליך הפדגוגי הוא קודם כל פעילות משותפת של הילד והמורה. פעילויות ההדרכה צריכות להיות מבוססות על עקרונות של שיתוף פעולה והבנה הדדית.
מסגרת GEF
בלב הפדרל תקן חינוך ממלכתי טמונה גישת הפעילות המערכתית. GEF מציבה בפני המורים אתגרים חדשים.
- פיתוח וחינוך של הפרט בהתאם לדרישות קהילת המידע המודרנית.
- פיתוח יכולתם של התלמידים לקבל ולעבד באופן עצמאי מידע בנושאי חינוך.
- גישה פרטנית לסטודנטים.
- פיתוח מיומנויות תקשורת אצל התלמידים.
- התמצאות ליישום גישה יצירתית ביישום פעילויות פדגוגיות.
גישת הפעילות המערכתית כבסיס ל- GEF מסייעת ביישום משימות אלה בצורה יעילה. התנאי העיקרי ליישום התקן הוא שילוב התלמידים בפעילויות מסוג זה, כאשר הם באופן עצמאי יבצעו אלגוריתם של פעולות שמטרתן השגת ידע ופתרון המשימות החינוכיות שהוטלו עליהם. גישת הפעילות המערכתית כבסיס לתקן החינוכי של המדינה הפדרלית מסייעת בפיתוח יכולות חינוך עצמי של ילדים.
עקרונות בסיסיים
גישת הפעילות המערכתית בבית הספר תהיה יעילה רק אם מיושמים שיטות מסוימות, אשר הרשימה שלהן ניתנת להלן. אלה השיטות:
- פעילויות;
- עקביות;
- מינימקס;
- נוחות פסיכולוגית;
- יצירתיות.
כל אחד מהם נקרא לנסח את התכונות המגוונות של אישיותו של הילד הנחוצות ללימוד והתפתחות מוצלחים.
עקרון הפעולה
גישת הפעילות המערכתית בחינוך מבוססת על עיקרון זה. לצורך יישוםו, על המורה ליצור בשיעור תנאים כאלה שבהם התלמידים לא רק מקבלים מידע מוכן, אלא הם עצמם מקבלים זאת.
התלמידים הופכים להיות משתתפים פעילים בתהליך החינוכי. הם גם לומדים להשתמש במגוון מקורות מידע כדי להוציא אותם לפועל. לפיכך, התלמידים לא רק מתחילים להבין את הנפח, הצורה והסטנדרטים של פעילויותיהם, אלא הם גם מסוגלים לשנות ולשפר צורות אלה.
עקרון המערכת
העיקרון השני החשוב ביותר בגישה לפעילות מערכתית הוא עקרון העקביות. משמעותו היא שהמורה מעניק לתלמידים מידע הוליסטי ושיטתי על העולם. לשם כך ניתן לבצע שיעורים בצומת המדעים.
כתוצאה מיישום עיקרון זה נוצרת אצל התלמידים תמונה הוליסטית של העולם.
עקרון מינימקס
כדי ליישם את עיקרון המינימקס, על מוסד חינוכי לספק לתלמיד את הזדמנויות הלמידה המקסימאליות ולוודא שהחומר שולט ברמה המינימלית המפורטת בתקן החינוך של המדינה הפדרלית.
עקרונות של נוחות ויצירתיות פסיכולוגית
חשוב שיהיה נוחות פסיכולוגית בכיתה. לשם כך על המורה ליצור אווירה ידידותית בכיתה ולמזער מצבים מלחיצים אפשריים. אז התלמידים יוכלו להרגיש נינוחים בשיעור ולתפוס טוב יותר את המידע.
חשיבות רבה היא שמירת המורה בעקרון היצירתיות. לשם כך עליו לעורר גישות יצירתיות ללמידה, לתת לתלמידים את האפשרות להתנסות בפעילויות היצירתיות שלהם.
טכנולוגיית ליבה
על מנת ששיטת פעילות המערכת תעבוד ביעילות פותחו טכנולוגיות שונות בפדגוגיה. בפועל, המורים מיישמים את הטכנולוגיות הבאות בגישה לפעילות מערכתית.
- הטכנולוגיה הדיאלוגית הבעייתית מכוונת להגדיר בעיית אימונים ולמצוא פיתרון. בתהליך השיעור, המורה יחד עם הילדים מנסחים את נושא השיעור ובתהליך האינטראקציה הם פותרים את המשימות החינוכיות שנקבעו. כתוצאה מפעילויות כאלה נוצר ידע חדש.
- בזכות השימוש בטכנולוגיית הערכה התלמידים יוצרים שליטה עצמית, היכולת להעריך את מעשיהם ותוצאותיהם בעצמם, למצוא את טעויותיהם. כתוצאה מיישום טכנולוגיה זו, התלמידים מפתחים מוטיבציה להצלחה.
- הטכנולוגיה של קריאה יצרנית מאפשרת לך ללמוד להבין את מה שאתה קורא, לחלץ מידע שימושי מהטקסט ולעצב את עמדתך כתוצאה מהיכרות עם מידע חדש.
לפיכך, טכנולוגיות אלה מפתחות תכונות חשובות רבות: היכולת לקבל ולעבד מידע באופן עצמאי, לגבש את דעתך על בסיס המידע שהתקבל, לשים לב ולתקן באופן עצמאי את טעויותיך. למורה מודרני חשוב לשלוט בטכנולוגיות אלה, מכיוון שהם עוזרים ליישם את הדרישות ליישום התהליך הפדגוגי, שנקבעו בתקן החינוכי של המדינה הפדרלית.
יישום הגישה לפעילות מערכתית הלכה למעשה
יישום גישה זו יעיל רק אם העקרונות שלה מיושמים נכון. על המורה לערוך תוכנית שיעורים ולנהל אותה בהתאם לעקרונות הבסיסיים של גישת הפעילות המערכתית ללמידה. שיעור צריך להיות מורכב מכמה שלבים.
בשלב הראשון המורה מנסח את התוכן והמטרה ההתפתחותית של השיעור. עליו לציין בבירור מה בדיוק התלמיד ילמד בשיעור מסוים ואיך הוא יעשה זאת, וכן להסביר איזו סוג פעילות התלמיד צריך לבצע כדי להשיג וללמוד ידע חדש.
השלב הבא הוא מוטיבציה. המורה מיישם באופן פעיל שיטות וטכניקות שמטרתן לשפר את הפעילות הקוגניטיבית של התלמידים, יוצר תנאים לפעילות קוגניטיבית עצמאית של ילדים, עוזר ליצור אווירה של שיתוף פעולה בשיעור ו"מצב הצלחה "עבור כל תלמיד באופן פרטני.
אחרי זה בא השלב בו המורה בוחר את תוכן החומר החינוכי הרלוונטי לנושא ואת המטרה המתפתחת של השיעור. יחד עם התלמידים הוא מתכנן שיטה, סכימה ואלגוריתם לפיתרון הבעיה המוצגת בשיעור.
בשלב הבא המורה מארגנת פעילויות קוגניטיביות ושיתוף פעולה בין הילדים, כמו גם את העבודה האישית של כל תלמיד.
בשלב בחירת שיטות ההוראה, המורה מיישם את שיטות ההוראה העדכניות ביותר ומראה לתלמידים כיצד לקבל מידע מספרים, מהאינטרנט וממקורות אחרים. כמו כן מלמד אותם לבצע שיטתיות של המידע שהתקבל: ערוך דיאגרמות, טבלאות, גרפים ותרשימים. על המורה ליישם את שיטות ההוראה האינטראקטיביות האחרונות ואת צורות השיעור הלא מסורתיות.
השלב האחרון הוא השתקפות. בשלב זה המורה, יחד עם התלמידים, מסכם את השיעור, מנתח את פעילותם במהלך השיעור ומלמד אותם להעריך באופן עצמאי את תוצאות עבודתם על פי קריטריונים שהוכנו מראש. בהתאם לתוצאות הפעילויות בשיעור, המורה נותן לתלמידים שיעורי בית.
כדי שיישום גישת הפעילות המערכתית תהיה שלמה, יש צורך ללמוד לא כל נושא בנפרד, אלא לעסוק במחקר בינתחומי. אם נקבעו שיעורים מעשיים מהחיים האמיתיים בצומת המדעים לתלמידים בשיעורים, תהליך הלמידה יהיה בלתי נשכח ומעניין עבורם. בהתאם, התוכנית תיספג באופן פעיל יותר. כמו כן, התלמידים יבינו טוב יותר את הקשר בין דיסציפלינות מדעיות שונות.
מאפיינים של גישת הפעילות המערכתית בבית הספר היסודי
בית הספר היסודי הוא השלב החשוב ביותר בחינוך בית הספר, עליו מונח בסיס אישיותו של הילד. ככלל, בתקופה זו נוצרות יכולותיו התקשורתיות, יכולת קבלת מידע ממקורות שונים. ומפתח גם את ההערכה העצמית של התלמיד ואת יחסו לתהליך החינוכי.
מורה בבית ספר יסודי צריך לתכנן בקפידה שיעורים, תוך התחשבות במאפיינים הפסיכולוגיים הבאים של תלמידי בתי הספר היסודיים:
- ילדים בגיל זה קלים יותר לתפוס מידע בצורה משחקית;
- תלמידי חטיבות הביניים פיתחו כישורי תקשורת גרועים;
- לילדים בבית הספר היסודי אין כישורי חינוך עצמי.
בהתחשב במאפיינים אלה של אישיותו של תלמיד צעיר, המורה צריך להיות יצירתי בניהול השיעור, לכלול כמה שיותר מרכיבי משחק בפעילויות חינוכיות. על המורה לארגן דיאלוג בין התלמידים בשיעור לפיתוח כישורי תקשורת. יש לזכור כי ילדים יכולים לעבוד במקביל עם מספר חברי כיתה. לכן כשמרכיבים קבוצות, כדאי לחלק את הילדים לזוגות. חשוב להכיר לחבר'ה את השיטות להשגת מידע בכוחות עצמם. עם זאת, כדאי לזכור שהם עדיין לא מסוגלים לפעילות חינוכית עצמאית מן המניין ולעיתים קרובות זקוקים לעזרתו של מורה.
אם המורה לוקח בחשבון את המאפיינים הפסיכולוגיים של ילדים, גישת הפעילות המערכתית בבית הספר היסודי תניב תוצאות חיוביות ותעזור לתלמידים לרכוש את הכישורים הדרושים להמשך השכלה.
גישה לפעילות מערכתית במקצועות בית הספר
ילדים לומדים תכנית לימודים בית ספרית בדרגות עוצמה שונות. חלקם מועדים יותר לנושאים הומניטריים. לילדים אלו קל יותר לשלוט במקצועות כמו ספרות, היסטוריה, לימודי חברה וכו '. תחומים מדויקים קלים יותר לאחרים. גישת הפעילות המערכתית עוזרת להחליק את ההבדלים הללו. מתמטיקה, פיסיקה, כימיה ומדעים מדויקים אחרים יהיו מובנים יותר לילדים עם מדעי הרוח אם הם עצמם ימצאו את החומר הדרוש, ישתתבו בו, ישוחחו על סוגיות בעייתיות במהלך דיונים חינוכיים. מדובר בשיטות אקטיביות המשלבות תחומי ידע שונים. כמו כן, גישת הפעילות המערכתית ושיטותיה יסייעו לשלוט במקצועות ההומניטריים עבור אותם תלמידים בעלי התנהגות מתמטית ומעדיפים מדעים מדויקים.לפיכך, שיטות וטכנולוגיות חדשות מאפשרות לכל תלמיד לשלוט במינימום הידע החובה שמקנה התקן החינוכי של המדינה הפדרלית.
תוצאות היישום
ניתן לחלק את תוצאות יישום הגישה לפעילות מערכתית לשלוש קבוצות: אישי, מטא-נושא ונושא.
תוצאות אישיות כוללות ביטוי של התלמידים ביכולת למידה עצמית והתפתחות עצמית, התפתחות אצל ילדים של מוטיבציה לרכוש ידע חדש, גיבוש השקפותיהם וערכיהם האישיים.
תוצאות המטא-נושא כוללות פיתוח פעילויות חינוכיות בסיסיות: יכולת ללמוד מדע, לווסת את הפעילויות החינוכיות של האדם ולתקשר עם חברי כיתה ומורים בתהליך הלמידה.
תוצאות הנושא הן רכישת ידע בסיסי במקצועות בסיסיים, יכולת להפוך את הידע שנצבר, להוציא אותו לפועל. כמו כן, התוצאה האובייקטיבית של הגישה היא תמונה הוליסטית של העולם המבוססת על ידע מדעי מודרני.
לפיכך, גישת הפעילות המערכתית ללמידה מאפשרת לך להשיג תוצאות יעילות המהוות בסיס להתפתחות אישית הרמונית של הילד.
הערך של גישת הפעילות המערכתית בחינוך המודרני
גישת הפעילות המערכתית עוזרת לפתור משימה חינוכית חשובה בזמננו - התפתחות ילדים, גיבוש אישים פעילים ואנשי מקצוע מוכשרים. כתוצאה מהכשרה כזו, ילדים לא רק לומדים את תכנית הלימודים בבית הספר, אלא גם רוכשים מיומנויות שימושיות רבות שיעזרו להם בחיים ופעילות מקצועית. גם בתהליך של הכשרה כזו נוצרת מערכת של ערכים תרבותיים של אדם.
כל התכונות הללו חשובות מאוד בתנאים של עדכון מתמיד של המידע. האינטרנט, העיתונות, הטלוויזיה פועלים עם כמות עצומה של מידע. חשוב לאדם להיות מסוגל למצוא ידע רלוונטי, לבצע שיטתיות ולעבד אותו. אדם בעל תכונות כאלה הוא מבוקש בחברה המודרנית ותרום להתפתחותו.
לכן גישה לפעילות מערכתית היא הבסיס לחינוך הרוסי המודרני.
