מידע מסחרי הוא שילוב של מידע ונתונים על פעילויות המיזם, המבנה הארגוני שלו, יחסים חיצוניים ופנימיים, טכנולוגיות ייצור ומגוון המוצרים, כמו גם נושאים אחרים הקשורים לפעילותו.
מה קשור למידע מסחרי
ללא מתן שיטתי וסדיר של הארגון עם כל מיני נתונים, עבודתו תהפוך לבלתי אפשרית. המידע הבא מכונה מידע מסחרי:
- נתונים על הסביבה החיצונית של הארגון (שוק, תקני חקיקה וכן פעילויות של מתחרים);
- מידע פנימי (על פעילויות ייצור, עתודות וכן צווארי בקבוק);
- מידע על צרכני מוצרי ושירותי הארגון (היכולות הכספיות שלהם, כמו גם הגיל, הלאום, ההרכב הגאוגרפי וכן הלאה);
- מידע על מתחרים, כלומר מגוון המוצרים, שיטות המכירה, וכן מדיניות תמחור;
- מידע על סחורות ושירותים הנמכרים בשוק (הרכב איכותי, כמותי, וכן עלות);
- נתוני מחיר שוק;
- מידע על ערוצי מכירות והפצה של מוצרים וכן מנגנוני הבאתם לספק הסופי;
- חומרי פרסום, כמו גם מידע על יעילותם.
מרכיבים עיקריים
ניתן להבחין בין המרכיבים הבאים של מידע מסחרי:
- עסק (מתייחס לעבודה עם צדדים נגדים);
- מדעי וטכני (מתאר חידושים וטכנולוגיית ייצור);
- ייצור (מדדים מתוכננים בפועל של תפוקה)
- ניהול (ארגון ניהול ארגוני);
- שיווק (מידע בשוק);
- - תזרים מזומנים.
הפצת מידע מסחרי
ניתן להפיץ מידע בפעילויות מסחריות בשתי דרכים עיקריות:
- באמצעות כתבי-עת - בצורה של מגזינים וקטלוגים מיוחדים (ראוי לציין כי הם צריכים להתעדכן כל העת ככל שהמצב בארגון משתנה);
- על ידי יצירת מאגרי מידע אלקטרוניים, שיכולים להכיל מידע מקיף לכל עסק, וכן פירוט של אזורים נפרדים בפעילותם המסחרית.
חשוב להבין כי מידע מסחרי כולל מידע זמין ופרטי כאחד. הראשון כולל פרטי קשר של הארגון, שמות המנהיגים שלו, תחומי ייצור ופעילויות אחרות וכן מידע על נכסים מסוימים. באשר לנתונים מסווגים, הם נקבעים על פי הצורה הארגונית של הארגון (זה יכול להיות מידע על הלוואות, הסכמי שותפות, טכנולוגיות ייצור וכו ') ולא ניתן להפיץ אותם.
סוגי מידע מסחרי
המידע של ארגון מסחרי מחולק למספר סוגים:
- נתונים ציבוריים פתוחים (זה עשוי לכלול פרטי רישום ויצירת קשר של הארגון, פעילויותיו, כמו גם מגוון המוצרים או רשימת השירותים הניתנים ונקודות אחרות שהנהלת החברה אינה רואה בהן צורך להסתיר);
- מידע המיועד לרשויות רגולטוריות (אנו מדברים על מגוון טופסי דיווח);
- רק לניהול ישיר של החברה ולמעגל עובדים מצומצם יש גישה למידע מסווג (הכוונה לטכנולוגיית ייצור וחומרים המשמשים, יחסים חוזיים, כמו גם מידע אחר שהוא סוד מסחרי).
תפקיד המידע המסחרי
מידע מסחרי צריך להיות אמין ורלוונטי בכדי להבטיח פעולה חלקה של הארגון, ובמיוחד - הקשר הניהולי שלו. זה מאפשר לך להעריך נכון את המצב הנוכחי ולנקוט באמצעים מתאימים.בתנאים מודרניים, מידע מסחרי הוא בעל ערך מיוחד, מכיוון שהוא מאופיין במספר יתרונות:
- מאפשר לנתח כל הזמן את המצב הכלכלי והייצור;
- משמש להכנת תוכניות, תחזיות, כמו גם בשלב הבקרה; קבלת מידע אמין במועד מעניקה לארגון מספר יתרונות תחרותיים;
- מאפשר לך לגלות את היחס לחברה הן מהלקוחות והן מהשותפים והמתחרים;
- מעקב מתמיד אחר המצב בסביבה הפנימית והחיצונית;
- כמות מספקת של מידע אודות החברה ברשות הרבים משפרת את תדמיתה ומעלה את רמת האמון;
- מאפשר לבצע התאמות בזמן ליעדים האסטרטגיים של הארגון; מפחית את הסיכון לאובדן.
מקורות מידע מסחרי
ניתן לקבל מידע מסחרי מהמקורות הבאים:
- מחקר שיווקי (ניתן לבצע באופן עצמאי, ואתה יכול גם להשתמש במידע שנמסר על ידי שותפים וקבלנים);
- תיעוד פנימי של החברה (דיווחים מסוגים שונים וכן מסמכים עדכניים המונפקים על מנת לאשר את ביצוע פעולות הייצור);
- מקורות חיצוניים (מידע סטטיסטי של שירותים מיוחדים, ארגונים וסוכנויות, המתפרסם בכתבי עת ונמצא ברשות הרבים).
סיווג מידע מסחרי
ראוי לציין כי מידע מסחרי הוא די הטרוגני. בעניין זה פותחה הסיווג הבא:
- מבוסס על זמן:
- רטרוספקטיבה (מאפשרת לך להעריך את המצב ששרר בתקופות קודמות להתאמת תוכניות עתידיות);
- נוכחי (נותן מושג לגבי התוצאות הנוכחיות של פעילויות);
- תחזית (קובעת את מצב המשוער של הארגון בתקופות עתידיות).
- לגבי שלב קבלת החלטות הניהול:
- הצהרה (מתאר את המצב הקיים בארגון בכללותו, כמו גם ביחידות האישיות שלו);
- הסבר (הכרחי להבנת הגורמים שהובילו למצב מסוים);
- מתוכנן (נותן מושג לגבי מצבו העתידי של העסק);
- בקרה (מאפשרת לך להעריך את תאימות המדדים הנוכחיים עם המוצהר).
- לפי היקף:
- כללי (מכיל נתונים על הארגון בכללותו);
- מקומי (מתאר את מצב המבנים והיחידות הפרטניים של הארגון).
- בהתאם למטרה:
- מתוכנן (המשמש לקביעת אינדיקטורים עתידיים);
- הנהלת חשבונות (רשומה במסמכים כדי לתקן את מצב העניינים הנוכחי);
- התייחסות רגולטורית (המשמשת להבאת תהליכי ייצור בהתאם לכללים);
- סטטיסטי (מאפשר לך לעקוב אחר הדינמיקה של אינדיקטורים בתקופות האחרונות);
- שיווק (מתאר את המצב בשוק).
- לפי תדירות הקבלה:
- דיסקרטי (מגיע עם מחזוריות מסוימת);
- אפיזודי (פועל בכל פעם, במידת הצורך);
- רציפה (משמשת לפיקוח על המצב הנוכחי).
מידע מסחרי וסודות מסחריים
יש קטגוריה נפרדת של נתונים שלא ניתן להפיץ, אך ניתן להשתמש בהם רק על ידי מעגל עובדים מצומצם. זוהי קטגוריה כמו מידע מסחרי סודי. זהו מידע מתועד, הגישה אליו מוגבלת לא רק על ידי האמנה הפנימית של החברה, אלא גם על פי תקני חקיקה.
ראוי לציין כי לא ניתן להשוות בין מושגים כמו מידע מסחרי וסוד מסחרי. האחרון מוגן על ידי מעשים משפטיים רגולטוריים. אנו יכולים לומר כי חקיקה ממלכתית מעניקה ליזם את הזכות לסווג מספר מידע אודות פעילויות הארגון שלו.זה נובע מהעובדה שפרסום של נתונים מסוימים יכול לגרום לנזק מהותי קשה. לפיכך, אנו יכולים לומר כי סוד מסחרי נושא ערך מסוים ותועלת ליזם כל עוד אינו ידוע לצדדים שלישיים. עם זאת, הסתרתם לא אמורה לפגוע בחברה.
מידע סודי מסחרי
ניתן לסווג את קטגוריות הנתונים שלהלן כסודות מסחריים:
- מידע מדעי וטכני (טכנולוגיית ייצור, תכנון ציוד, המצאות, פטנטים, מוצרי תוכנה, שיטות ארגון עבודה במפעל; תוכניות טכנולוגיות);
- מידע טכנולוגי (רישומי תכנון, נוסחאות כימיות, תכניות לייצור ופלט);
- מידע פיננסי (אלגוריתם תמחור, רווח שהתקבל ממכירות מוצרים, פעולות בנקאיות ותזרים כספיים);
- מידע עסקי (תנאי חוזים וחוזים, סוגיות ארגוניות, מידע על קבלנים, התכתבויות מסחריות).
מה שלא יכול להיות סוד מסחרי
לא ניתן לסווג את המידע העסקי הבא כסודי:
- מסמכים הנוגעים למרכיב, וכן תעודות רישום ואישור;
- דוחות כספיים המוגשים לרשות המס ורשויות הפיקוח האחרות, כמו גם נתונים המראים על פירעון;
- מידע על מספר כוח האדם, מבנהו והרכבו וכן על רמת התגמול והעמידה בתקני הבטיחות שלו;
- נתונים על מכירת מוצרים שעלולים להיות מסוכנים לבני אדם, וכן מסמכים המאשרים את הציות לחוקי ההגבלים העסקיים;
- נתונים על האם גורמים רשמיים מעורבים בפעילות יזמית.
הגנה על מידע מסחרי
על מנת למנוע התפשטות נתונים חסויים, ארגונים משתמשים באמצעים מסוימים. ההגנה הבאה עשויה להינתן למידע מסחרי:
- פיתוח הוראות ספציפיות המסבירות לעובדים את התכונות וכללי העבודה עם נתונים;
- מינוי אנשים האחראים לשמירה על סודות מסחריים;
- יצירת מערכת בקרה שלפיה תוענק לעובדים גישה לנתונים מסוימים;
- רגע חובה הוא חתימת מסמכים על אי גילוי סודות מסחריים עם כל עובד;
- הצגת מערכת תמריצים נוספים לעובדים העוסקים בנתונים מסווגים;
- אוטומציה של מערכת אבטחת מידע;
- בקרה רציפה על ידי ההנהלה.
שיטות חסרי מצפון להשגת מידע מסחרי
מערך הנתונים על הסביבה הפנימית והחיצונית של העסק הוא מידע מסחרי. מספר ארגונים עשויים לנסות להשיג זאת בשיטות לא הגינות:
- הפצת נתונים על ידי העובדים עצמם (ביודעין או שלא במתכוון);
- סחיטה של הנהלה או עובדים עם גישה לנתונים רלוונטיים;
- שאלות פרובוקטיביות או מובילות במהלך כנסים או מצגות;
- גניבת זהות;
- מעקב סמוי (עצמאי, בעזרת עובדים או באמצעות ציוד מיוחד);
- גיוס עובדים ממשרד מתחרה;
- שוחד לעובדים;
- ניתוב האזנות סתר או יירוט הודעות.
מסקנות
השימוש במידע מסחרי קובע במידה רבה את תפקודה היעיל של החברה. זהו מערך שלם של מידע אודות פעילויות המיזם, המשמש את הראש לצורך קבלת החלטות ניהול, כמו גם משתמשים חיצוניים על מנת להתוודע לארגון.
ראוי לציין כי מידע מסחרי יכול להיות פתוח (נגיש לכולם, ללא יוצא מן הכלל), וגם סגור (שיכול לשמש רק מעגל מסוים של אנשים).יתר על כן, החקיקה מסדירה בבירור את רשימת הנתונים שלא ניתן לסווג אותם. באשר להסתרת עובדות מסוימות, זה לא אמור לפגוע בחברה.
על מנת להגן על מידע מסחרי הארגון נוקט באמצעים מסוימים. אז מעגל האנשים שיש להם גישה אליו מוגבל, ונחתם הסכם עם העובדים על אי קבילות הגילוי. האחריות נחשפת לגילוי נתונים חסויים. עדיפות אוטומציה של מערכת אבטחת המידע בטכנולוגיית מחשבים מודרנית. עם זאת, על ההנהלה לפקח באופן אישי על נושא זה.
