מה נטל המס? נטל מס

על מנת אינדיקטורים כלכליים גדל בהתמדה, מדיניות מיסוי מוסמכת צריכה להיות מיושמת על ידי המדינה. במקרה זה, התקציב יתמלא בכמות הנכונה, ועסקים יקחו מדריך להרחבת הייצור ולמשוך השקעות. אך בתהליך יישום אסטרטגיה זו עשויים להופיע מכשולים. למשל נטל מס מוגזם.

נטל מס: משמעות המונח

יש להבין את נטל המס כאינדיקטור המשקף את ההשפעה המשולבת של מיסים על משלם מסוים ועל כלכלת המדינה כולה. ניתן להגדיר אותו כיחס ההכנסה שהתקבל לאורך פרק זמן מסוים, והמסים שיש לשלם עבור אותה תקופה.

תהליך זה מהווה אינדיקטור כלכלי חשוב ביותר, ולכן הוא נמצא תחת תשומת לב של המדינה בהתמדה. יתר על כן, רמת נטל המס תלויה בגורמים כמו שיעור ובסיס המס. הניסיון של מדינות רבות הוכח בכך שככל שמדד זה גבוה יותר, כך סכום הכספים שנכנס לתקציב נמוך יותר. מסיבה זו, מרבית מדינות המערב עוברות להפחתה הדרגתית של שיעורי המס.

תפקיד אינדיקטור כמו נטל המס

ישנן כמה סיבות לכך שמדד זה חשוב מאוד:

• זה הכרחי למדינה כדי לפתח בהצלחה מדיניות מיסים. על ידי הנהגת מיסים חדשים וביטול הישנים, ובכך לשנות את התועלות והשיעורים, המדינה מקבלת את חובת ההחלה וכבר אינה מפריגה יתר על המידה על רמות הלחץ על המשק, שמעבר להן קיים סיכון להיווצרות תהליכים שליליים העלולים להשפיע על המדינה כולה.
• קביעת נטל המס היא גם חשובה מכיוון שבעזרתה מנתחת הממשלה את נטל המס במדינות שונות ומיישמת לאחר מכן רפורמות רלוונטיות.

• קביעת נטל המס ברמה הלאומית חשובה לצורך גיבוש מוצלח של מדיניות חברתית. לימוד חומרת המיסוי עבור קבוצות שונות באוכלוסייה מאפשר לנו להפוך את חלוקת העומס לאחידה יותר.
• נטל המס הוא אינדיקטור המשמש לעיתים קרובות אינדיקטור להתנהגותם הכלכלית של גורמים עסקיים. מכיוון שמדד זה הוא זה שקובע את עובדת מה תהיה החלטתם לגבי מיקום השקעות, ייצור וכו '.

לעולם לא ניתן לקבוע את נטל המס רק על ידי גובה המס ששולם. תמיד ישנן עלויות אחרות הקשורות למילוי התחייבויות על ידי גורמים עסקיים שונים. אנו מדברים על קטגוריות ההוצאות הבאות:

• עלויות הכרוכות בתשלום קנסות הנובעים מהפרה של חקיקת המס:
• תשלומים הקשורים לתחזוקת יועצים ורואי חשבון;
• עלויות משפטיות הנגרמות כתוצאה מהפרה של זכויות הנישומים (על פי קוד המס).

פורמט עומס אמיתי ונומינלי

נטל המס הנומינלי אינו אלא הסכום המוחלט של העמלות המחושבות בשיעורים שנקבעו כפול בסיס המס הפוטנציאלי. דוגמה לכך היא הסכימה הבאה. אם שיעור מס ההכנסה יהיה 13% וחייב במס הכנסות אוכלוסייה הגיע לרמה של 4 טריליון רובל, נטל המס ינוע ברמה של 520 מיליארד רובל.

אם כבר מדברים על נטל המס האמיתי, ראוי לציין כי אינדיקטור זה נקבע כסכום תשלומי החובה והמסים בפועל ששולמו.

במקרים מסוימים ניתן להשתמש במדד זה כדי לקבוע את מידת ההשתתפות במדינה בכלכלת המדינה. אך כדאי לקחת בחשבון כי במתכונת זו נטל המס הוא אינדיקטור רלוונטי רק כאשר מופחת התקציב בעודף או מאוזן.

השפעה על אינדיקטורים כלכליים

בתנאים של קשרי שוק מודרניים, קשה להעריך את תפקיד ההשקעה. אך כדי שמשקיעים פוטנציאליים ימצאו פרויקטים קונקרטיים אטרקטיביים במדינה, יש צורך בסביבה חיובית, המרמזת על סיכויים מסוימים. במתכונת זו, נטל המס של המשק ממלא תפקיד מפתח.

מדד זה מרמז על היחס בין כל המסים שהגיעו מיחידים וגופים משפטיים לבין התוצר המקומי הגולמי. כך נאמד חלקו של התוצר המחולק מחדש באמצעות מיסים.

ניתן לחשב את נטל המס מסוג זה באמצעות הנוסחה הבאה: Br = Nuf: GDP. במקרה זה, "Br" הוא רמת נטל המס, "תוצר" הוא ביטוי העלות של מספר המוצרים המיוצרים במדינה, "נוף" הוא כל סכום המסים שמשלמים גורמים משפטיים ואנשים פרטיים.

אך גם למחוון זה יש חסרון. חישוב נטל מס כזה מרמז על סוג בו נקבעת רמת הדיכוי של משלם רגיל מבלי לקחת בחשבון את המאפיינים של גורם עסקי מסוים.

קביעת הנטל על האוכלוסייה

על מנת להבין מהו נטל המס של נישום, יש לקחת בחשבון את גובה כל התשלומים המתקבלים מהאוכלוסייה בהתאם לשיעורים הנוכחיים. אבל לקבוע מדויק מדויק זה אינו כה פשוט. זה נובע מהעובדה שהצרכן הסופי של כמעט כל הסחורות המיוצרות במשק הוא אוכלוסיית המדינה, מה שאומר שמדובר רק באנשים רגילים שמעבירים חלק מנטל המס. אם לוקחים בחשבון תנאים אלה, לא ניתן יהיה לקבוע את חלקם של המסים הישירים והעקיפים הן בדיוק מתמטי. אך הגובה המשוער של נטל המס המוטל על משלמים רגילים מחושב על ידי הנוסחה הבאה: Br = H: Chn.

במקרה זה, "Br" משקף ישירות את הנטל עצמו, "N" - כל סכום המסים שמשלמת האוכלוסייה, "Chn" הוא אינדיקטור לאוכלוסיית המדינה.

יהיה זה הוגן לומר שרמת הדיכוי ממס של אזרחים מן השורה אינה תלויה רק ​​בגובה התשלומים, אלא גם ברווחת האוכלוסייה, ובמיוחד בשכר.

שיעור המס העודף

במקרה בו המדינה יוזמת נטל מס עודף, לעיתים קרובות מתרחש עיוות של האפקט המתוכנן. ראשית, גופים עסקיים מתחילים להתמקד במזעור התחייבויותיהם על ידי שינוי עוצמת ומבנה הייצור, הרכישות והמכירות. בנוסף, משלמים נקיטת צעדים מסוימים על מנת להעביר את נטל המס על הצד שכנגד. כתוצאה מכך, המטרה הסופית שלשמה הגדילה המדינה את נטל המס אינה מושגת.

ראוי לציין את העובדה שהעברת מידת העומס כלפי צדדים נגדיים אפשרית רק עם דחייה במקביל של צורת המבנה, הצריכה והייצור, שהשימוש בהם יהיה מיטבי.

מכיוון שעומס המס העודף הוא הסיבה לאובדן היעילות (רווחת הנושא), ניתן להגדירו אמצעי המעוות את השפעת המס. רעיון זה מאושר על ידי העובדה הבאה: ככל שמידת הירידה ברמת הרכישות נמוכה יותר (ירידה גמישות של ביקוש) בגלל מס עקיף, כך המדינה גובה יותר.

כך, רמת הצריכה במדינה יכולה להיות מושפעת לא רק משינויי מחירים, אלא גם מעיוות מיסים, המשפיעים באופן משמעותי על הכנסותיהם של אנשים רגילים, מה שמביא, בתורו, לירידה ברמת המזומנים הזמינים בפועל.

כיצד מועבר נטל המס?

כדאי לחזור על הרעיון כי ברוב המקרים גופים עסקיים, שאינם מעוניינים לבצע ניכויים משמעותיים, עוברים לתכנית עבודה שכזו, שמשמעה שינוי נטל המס על צדדי שכנגד. המשמעות היא שתקציב המדינה לרוב מקבל כספים שלא ממקורות שנקבעו במקור לכך.

לפיכך, ניתוח נטל המס מאפשר לנו להגיע למסקנה המתבקשת: הוא יכול לעבור מכמה נושאים הכפופים למיסוי לאחרים.

תהליך ההמרה עצמו יכול להתרחש כך:

1. מס הכנסה של חברות. אחת הדרכים לשנות את העומס היא העלאת המחירים, שמטילה חלק מהנטל על הצרכנים. אך קיימות מגבלות מסוימות: אם מפעלים מונופוליסטים יתחילו להסתבך ברדיקליות מדיניות תמחור אז המדינה יכולה להגיב בהתאם - באמצעות סנקציות של ועדות ההגבלים העסקיים.
2. מס רכוש. צורת מיסוי זו מכוונת כלפי מי שעומס בנטל רשמי (מיסים על דירה, בית פרטי, ירושה או קרקע). לכן העברת העומס במקרה זה היא בעייתית ביותר. אך עדיין ניתן להסיר חלק מנטל המס באמצעות חכירה של רכוש.
3. מיסים איכותיים על הבלו והמכירות. למעשה, עיקר נטל המס בתחום זה מועבר לצרכן באמצעות עליית מחירים. במקרה זה, ניתן לומר כי נטל המס הוא אינדיקטור המקביל למס הכנסה, המכסה מגוון רחב למדי של קבוצות מוצרים. תוכנית כזו אפשרית מהסיבה שצרכן הקצה אינו מסוגל לכוון מחדש למחירים נוחים יותר. אותו דבר קורה עם קבוצות בלו כמו אלכוהול, בנזין ומוצרי טבק, מכיוון שקשה למצוא אנלוגים שיהיו הרבה יותר זולים.
4. מס הכנסה אישי. ברוב המקרים מס מסוג זה משולם כמו שצריך על פי החוק, אך עדיין ישנם פרצות. כדוגמה בפועל, אנו יכולים לצטט רופאים, מורים פרטיים, עורכי דין ומומחים אחרים שיש להם יכולת להעלות מחירים עבור שירותיהם. תוכנית זו מאפשרת לך לשנות את נטל המסים על הלקוחות.

מידע זה מאשר שוב את העובדה כי חלוקה לא נכונה של נטל המס מובילה לשינוי בתמריצים ועקרונות לביצוע פעילויות.

עקרון השוויון

אחד מיסודות האינטראקציה ההרמונית בין המדינה לחברה הוא עקרון הצדק החברתי. ראוי לציין כי עמדה זו של הממשלה מרמזת באופן בלתי נמנע על נטל מיסוי שוויוני, אשר בו לא יהיה לחץ מוגזם על קבוצות חברתיות ספציפיות.

תמצית עקרון השוויון מסתכם בכך שמובאים בחשבון נסיבותיהם של נישומים ללא שוויון פורמלי, ויתרה מכך - עד למקסימום. התוצאה תהיה קיום ושוויון הבלתי פורמלי.

במקביל, רעיון הצדק החברתי יתממש באמצעות יישום של תמריצי מס מסוגים שונים, למשל הטבות. בחברה של ימינו, התוכנית המובילה לשוויון צריכה להיראות כך: באותם תנאים להשגת אותה הכנסה, המסים שווים בסדר גודל, אך בתנאים שונים של ייצור רווחים, המיסוי צריך להיות גם שונה.

על סמך הבנה זו, יש לספק לקבוצות מוגבלות חברתית (סטודנטים, מובטלים, נכים, גמלאים) הטבות, סוגים מסוימים של הטבות וסוגים שונים של תמיכה מוסמכת, מה שמפצה על חוסר היכולת לקבל הכנסה מלאה ויציבה.

שיטות יעילות להפחתת נטל המס

ישנן כמה השקפות לגבי פיתרון של בעיה כזו כמו דיכוי מיסים מוגזם.

יש פוליטיקאים המציעים להוריד את שיעורי המע"מ והרווחים, תוך שמירה על היתרונות. אולם טכניקה זו לא קיבלה את ההכרה המרבית, מכיוון שלדברי מומחים היא יכולה להביא לערעור בסיס ההכנסות של תקציב המדינה. הצד ההפוך טוען כי במקרה זה יהיה צורך להרחיב את בסיס המס, למצוא מקורות מימון נוספים ולהקטין את הוצאות התקציב.

יש לציין כי פותחה תוכנית חלופית המאפשרת להפחית את נטל המס. אנו מדברים על ביטול שלב של הטבות ומיסים מסוימים (לאורך מספר שנים). בשל השפעת גורמים שונים, אסטרטגיה זו לא יושמה כראוי.

מומחים כלכליים ליברליים מתעקשים כי יש צורך להפחית את דיכוי המס בעיקר על ידי הפחתת הניכויים על בסיס שכר ולא על רווחי מכירות. יתרה מזאת, במקביל לפעולות אלה, הוצע להעלות את שיעורי מס ההכנסה.

הנציבות הפדרלית לשוק ניירות ערך, מצידה, הציעה הצעה בנושא קיום מע"מ וביטול מס הכנסה מוחלט, כמו גם שכר טרחה בגין מס ערך מוסף קרנות דרך. במקביל הושמע הרעיון כי מס הכנסה צריך להיות בעל שיעור קבוע נמוך (עד 20%). וכדי לפצות על רווחים שאבדו - הכניסו מס על הכנסה זקופה ושיעור מס פרוגרסיבי על כלי רכב ורכוש פרטי.

יש גם עמדה שלפיה כדאי לשמור על סוגי המסים הבאים:

• מסי יבוא;
• דמי פטנט עבור מפעלי שירות ומסחר;
• מע"מ
• חובות ושכר טרחת מדינה;
• מס על סוגים מסוימים של רכוש - ניירות ערך, דיור ברמת נוחות גבוהה, רכוש של ארגונים, כלי רכב וכו ';
• מס הבלו, כולל מיסים על דלק ומשאבי אנרגיה.

יחד עם זאת, הוצגה הרלוונטיות של הצטרפות לקבוצת המיסים, הבלים, מסי היבוא הפדרליים וכו '.

סיכום

כפי שמראה הניסיון של מדינות רבות, הפחתה אפקטיבית בנטל המס אפשרית על ידי הפחתת שיעורים עבור חברות עם מחזור נמוך ויישום מערכת לכיסוי הפסדים מרווחים הן מוקדמות והן בעתיד. וכמובן, הטבות שתוכננו ומיושמות במיומנות ישנו את המצב משמעותית.