כללי יחס נזילות או אחרת יחס נזילות כולל - זהו היחס בין הנכסים השוטפים של החברה לבין התחייבויותיה לטווח הקצר. לפיכך, ניתן לקבוע כמה הנכסים השוטפים של הארגון מסוגלים לכסות כל התחייבויות שוטפות.
מדוע זה נחוץ?
ככל שמדד הנזילות הכולל גבוה יותר, כך יש יותר אמון שהיא תוכל להחזיר את כל התחייבויות החברה על חשבון אותם נכסים העומדים לרשותה.
די קשה להצדיק את המדד המקובל. כמובן שהאינדיקטור הכללי לנזילות ישתנה בהתאם לתחום הפעילות הספציפי של הארגון. בפרט, ראוי לציין כי מסיבות שונות, כולל החלק המשמעותי של כל מיני נכסים קשים למכירה, כמו גם משך מחזור הפעילות של מפעלי בניה או תעשייה שונים, יש צורך לספק מקדם גבוה יותר לעומת הערך המקובל על מפעלים הפועלים בתחומי האספקה, המסחר והשיווק.
איך זה צריך להיות?
ההערכה היא שכאשר יחס הנזילות הכולל של חברה הוא מתחת ל -2: 1, אז במקרה זה אין לה את היכולת להחזיר במלואה את כל ההתחייבויות שיש לה במועד.
עודף משמעותי של נכסים על פני התחייבויות (שזה מצב נדיר ביותר עבור מפעלים מקומיים) מרמז כי לחברה יש מספר גדול למדי של משאבים חינמיים שהיא מייצרת ממקורותיה. המלווים שוקלים יצירה כזו הון חוזר עצמי הכי רלוונטי. אם כבר מדברים מנקודת מבט של ביצועיו של מיזם מסוים, הצטברות משמעותית של עתודות, כמו גם פיזור כספים נוסף לחשבונות חייבים, נובעת לרוב מהעובדה שיש לחברה ניהול נכסים לא תקין.
מה זה משפיע?
למדד הנזילות הכללי, שנוסח החישוב בו ניתן להשתמש בכל תקופות זמן, יש השפעה מוגזמת במקצת על הערכת יכולתה של חברה לעמוד בהתחייבויותיה ובעיקר לא ההחלטה האופטימלית ביותר להשתמש בה כקריטריון העיקרי לפשיטת רגל פוטנציאלית של החברה (מאפיינים אחרים הם שלה נגזרים). כמובן שכיום משתמשים ביחס זה לרוב. אך היתרון העיקרי שיש לאינדיקטור נזילות (נוסחה) משותף הוא קלות החישוב, ולא סוג כלשהו של אוניברסליות או שלמות, שהם מנסים לייחס לו לעתים קרובות.
איזה ערך הוא אופטימלי?
הנוהג של חברות מקומיות וזרות הראה כי אם לחברה ערך מקדם של יותר משניים, אז עבור מפעלים תעשייתיים סביר להניח כי מדובר בחריג לכלל, מכיוון שישנן סיבות רבות מהן כדאי להדגיש את העיקרית עבור חברות מקומיות - זהו חוסר הון עצמי, כמו גם הצורך בכיוון הרווח הנקי המתקבל ישירות לצרכי הצריכה.
חסרונות
לאינדיקטור הכללי של נזילות המאזן (נוסחה) יש מספר חסרונות, כלומר:
- סטטי האינדיקטורים המתקבלים מחושבים על סמך נתוני המאזן, המראים את מצב הרכוש של החברה על פי מצבה במועד מסוים, כתוצאה מהם הם בו זמנית.בהקשר זה, נדרש ניתוח מפורט של הדינמיקה שלהם בפרקי זמן שונים.
- אפשרות להגזים. בהקשר זה, ניתן לכלול בהרכב הנכסים כל מיני פריטים "מתים", כמו מלאי לא נוכחי של מלאי שונים.
- תוכן מידע נמוך. אם משתמשים במדד נזילות כללי (נוסחה) במאזן, קשה למדי לחזות תשלומים או תקבולים במזומן בעתיד, וזו המשימה העיקרית לניתוח הפירעון הנוכחי של החברה.
- האפשרות של הערכת יתר בגלל חשבונות חייבים, שהוא לא נוכח. מכיוון שלאחרונה היעדר התשלומים הפך להיות המוני, בעוד שחלק ניכר מהחייבים נגמר מאיחור, וחלק מסוים ממנו הוא שחובות שלא סביר שייגבו או שלא ישולמו כלל, אנו יכולים לומר כי למעשה, חובות הלקוחות עלו במאזן הנוכחי דווקא בגלל משמעת תשלום נמוכה מדי, ולא בגלל שהפעילות העסקית של החברה גדלה.
איך לנתח?
בתחילה, עליך להעריך בזהירות את ההרכב, כמו גם את תזמון היווצרות החוב, ואז לברר אם כמה סוגים של חובות, בהם ישנם הבדלים משמעותיים בתזמון ההתרחשות, שולבו במאמר אחד. כבר לאחר התחשבות בכך, יותאם ערך החייבים בפועל, ניתן יהיה לחשב בפירוט את המקדם (מדד נזילות כללי). מסיבה זו, תקני הדיווח הכספי הבינלאומיים, כמו גם אלה שאומצו על ידי משרד האוצר של רוסיה, מציינים כי יש צורך לגלות באופן מלא את מלוא ההתחייבויות הכספיות בביאור הסבר נפרד.
השתקפות הנכסים במאזן מתבצעת ברובם המכריע של המקרים בעלותם הראשונית, כלומר ישירות בסכום הכסף שנצבר או ששולם בתהליך רכישה או ייצור של מוצר מסוים. במהלך האינפלציה, ניהול רישומי נכסים בהתאם לעלות בפועל עשוי בסופו של דבר להוביל לפערים בין השוק לערכי הספר של הנכס.
הערכת מלאי
דרישת הזהירות המוגברת שהונהגה בפרקטיקה המקומית בנוגע להערכת שווי של מניות, כמו גם הערכת שווי חובה שלהם בסוף השנה, אם שווי השוק נמוך מערך הספרים, אינה מאפשרת במקרה זה לפתור את הבעיה, מכיוון שבתנאי שוק מודרניים של אינפלציה, עלות המניות היא בסדר גודל גבוה יותר. לעומת העלות שלהם. מסיבה זו, מידע על הנכסים השוטפים של החברה מעוות ויחס הנזילות מוערך.
זו הסיבה שכאשר קובעים את האינדיקטור הכולל של נזילות המאזן, חשוב ביותר לעמוד בהוראות PBU 5/98 בדבר מתן חובה של מידע על שווי השוק הנוכחי של מניות בביאורים לדוחות, ללא קשר אם אומדן זה נמוך או גבוה יותר מהמאזן.
מה לקחת בחשבון?
ראוי לציין כי כל ערכי אינדיקטור מומלצים תמיד צריכים להילקח בחשבון בזהירות ולהביא בחשבון הן את היקף החברה והן את המאפיינים של מחזור ההון הזמין. כך, בתנאים מסוימים, היחס בין משך מחזור התפעול השוטף, כמו גם לפדיון החייבים הנוכחים, שווי אינדיקטור זה עשוי להיות סדר גודל נמוך מהצפוי, כלומר הצורך להשתמש בהון חוזר משלו הוא סדר גודל קטן ממחצית הנכסים השוטפים.מצב דומה נפוץ למדי בנושאי סחר במפעלים, כאשר לעיתים רחוקות נתקל במדד כללי לנזילות של מפעל מסוג בנייה או תעשייה.
לפיכך, אם נשווה באופן מכני את שווי הנכסים וההתחייבויות, שלא נלקח בחשבון את המוזרויות בפעילות הייצור, כמו גם את המרכיבים האישיים השונים של הנכסים וההתחייבויות השוטפות, בסופו של דבר, נוכל לעוות את אמינות הערכת מצבה הכספי של חברה. מסיבה זו, יש לקחת בחשבון את האינדיקטור הכללי לנזילות המאזן של מיזם אך ורק מנקודת מבט של ניתוח הדינמיקה שלו.
היכן משתמשים בו?
בעניין זה ניתן להסיק כי ההיקף ויכולות הניתוח שיש ליחס הנזילות הם גבוהים בהרבה מהחוכמה המקובלת. ניתוח מעמיק של כושר הפירעון של החברה כרוך בשימוש במספר כלים נוספים איתם תוכלו למקסם את תוצאות הניתוח. ראוי לציין כי הנושאים החשובים ביותר שיצטרכו להתברר בתהליך ביצוע ניתוח כזה הם:
- הרכב איכותי התחייבויות שוטפות ונכסים שוטפים.
- שיעור המחזור של הנכסים הנוכחים, כמו גם מידת ההתאמה שלו לשיעור המחזור של כל ההתחייבויות.
- מאפיינים של מדיניות חשבונאית להערכת סעיפי התחייבויות ונכסים.
לפיכך, מדד הנזילות הכללי מציג רק מידע בסיסי אודות מצב המיזם, וכדי להערכה מלאה על פירעונו, יש צורך לבצע מחקר מפורט בהרבה.
פורמולה
יחס הנזילות מחושב על ידי הנוסחה הבאה:
לאול = (א1 + 0.5A2 + 0.3A3) / (עמ ')1 + 0.5P2 + 0.3P3)
בתהליך ניתוח הנזילות, שווי יחס זה אמור להיות יותר מ -1, שכן אחרת החברה צופה פשיטת רגל אפשרית.